|
|
עמוד:7
' אל יצא איש ממקומו' זהות הן ושתיהן מתייחסות לעיר , על פי הראיות הידועות מן המקרא , שנאמר 'ינשאוהו אנשי מקומו' ונאמר 'לא יעשה כן במקומנו , ' ונאמר ' ויהיה כאשר תמו כל הגוי' וגו , ' ונאמר 'וישלח אבנר מלאכים אל דוד תחתיו לאמר למי ארץ' וגו ; ' ולא מצאנו ש'מקום' פירושו גס עיר וגם בית ,- ואס תאמר שהלוא פירושו הבניין והבית גם כן , נשיב לך שלא מצאנו זאת בשימוש הזה , ומותר לנו להשתמש במשמעות מושאלת אך זרק כפי השימוש של הדוברים באותה לשץ . ואמרת : הלוא מוצאים אנו 'מקומו' שמשמעותו ושימושו הדירה [ ... ] כדברי התורה ' גם תבן גם מספוא רב עמנו גם מקום ללון ) . ' דף 8 ע'ב ) התשובה ו דע שהמשמעות המילולית * של דברי התורה , 'שבו איש תחתיו , ' היא שיישב האדם במקום שבו הוא נמצא , כדבר התורה 'ולא קמו איש מתחתיו ; ' אלא שהנסיבות מלמדות שאין [ פירוש ] זה אפשרי ; הלוא תראה שכאשר הם יצאו לבקש את המן בשבת , נאמר להם : 'עד אנה מאנתם' וגו' / הודיע להם אפוא שפטורים הם מלטרוח ולצאת לחפש אחר מבוקשם , כדברי התורה : 'ראו כי ה , " עד דברי התורה 'שבו איש תחתיו . ' ומכאן ברור , כפי שידוע מתולדותיהם , שהם היו זזים [ ממקומם ;[ והוא אילו נדרשו שיישב האדם במקום שבו הוא נמצא , מבלי לגשת אפילו אל מקום שהוא קרוב אליו ביותר , לא היה הדבר נעלם מאתנו , אלא בלי ספק הייתה [ התורה ] מוסרת אותו לנו , ולא יתקבל על הדעת שנוהגים היו כולם כאחד שיישאר האדם במקומו מערב שבת עד מוצאה , מבלי ש [ התורה ] תמסור לנו זאת . ולפי מיטב ידיעתנו איש לא אמר עליהם , לא בדורות הקרובים אלינו ולא ברחוקים מאתנו , שכך היו דרכם ומנהגם בזמנים של [ משה ] עליו השלום . כיוצא בזה [ למשל ] לא ייתכן שבימיו [ של משה ] עליו השלום אוסרים היו לאכול פול ביום ג . ' כי אילו כך היה הדין אצלם , הייתה [ התורה ] מוסרת לנו דבר שכזה או כיוצא בו . אף לא היו יכולים לעמוד בזה ולהמשיך [ לקיים ] מצווה שכזאת . ואפשר להביא עוד דוגמאות רבות שכאלה . אילו [ משה ] עליו השלום ועמו , במדבר , היו נשארים במקומותיהם [ בשבת ] מבלי לזוז מהם , ומבלי שאיש מהם יישן ואף לא יקום , על פי המשמעות המילולית של דבר התורה ' שבו איש תחתיו , ' היה הדבר נמסר בלי ספק ? אלא שמה שנמסר הוא ההפך מזה ואין לסמוך בזה על המשמעות המילולית [ ... ] ( דף 9 ע '' א ) פירוש שיסכם את הידוע לנו על מנהגם , על כן פירשנו אותו בפי שאמרת בשמנו , שכוונתו היא : העיר או מה שבדומה לה , ושיהיה תואם גם את דברי התורה , 'אל יצא איש ממקומו' וגו , ' והדבר אפשרי אך ורק אם נפרש 'שבו' במשמעות של מגורים ושהייה , על פי דברי התורה , בדף 8 ע א י בךשמאי 1 'ולא מצאנו שמלת מקום" חלה על יישוב ובית . ' הלוא כל כוונתו של יוסף אלבציר הייתה להוכיח ש'םקום' פירושו תמיד 'עיר , ' או 'מחנה' ( אם כי לא הצליח להוכיח זאת באופן מוחלט ) Kim r טיעון שמצאנו לעיל גם אצל יפת בן עלי . בן שמאי מתרגם : 'דרך ההעברה , ' ובלשון ימינו : משמעות מושאלת ( פיגורטיבית , ( והוא תרגומו הנכון של ' טג'אז ; ' ראה למשל אצל p . 355 : m & haphorique A . ( de Biberstein ) Kazimirski , Dictionnaire arabe-franjais , Paris 1860 , 1 , בן שמאי מתרגם טאהר 'המשמעות הגלויה , ' ובלשון ימינו 'המילולית , ' בלומר ההפך מן המושאלת , הסג'אז ; והוא נרדף ללוקיקי - שתי מילים אלה חוזרות כמה פעמים בהמשך .
|
|