|
|
עמוד:210
של הכלל , בשיטת 'החלוקה' האישית לפי גולגולת ' . נראה שבפנקסינו מופיעה הגדרה מוקדמת לכך בביטוי 'חלק . ' כידוע , שיטת חלוקה אישית לא פעלה בקרב הספרדים גם מאוחר יותר , והכוונה אצלם היא רק לצדקה . מהנתונים בטבלאות שלפנינו אנו מתרשמים שהתרומות מחוץ לארץ אכן היו מרכיב חשוב בהכנסת הקהילה במאה זו , והן נעו בדרך כלל סביב ממוצע של כ 20 ^ 0 ( להוציא שנה אחת ) מההכנסות . יש לציין , כי לא כל הסכומים שזרמו לאנשי ירושלים מחוץ לארץ נרשמו בפנקסים שלט , שכן היו יחידים שקיבלו סכומים בדרכים ישירות ללא תיווך הקהילה מקרוביהם ומקהילותיהם בפזורה . מכאן שסך הכול של מרכיב התרומות בחיי הקהילה ויחידיה היה גבוה יותר . בשיטה של העברת הכספים מחוץ לארץ במאה השמונה עשרה כבר דנתי בהרחבה . אציין רק שהדבר נעשה בדרך כלל באמצעות פקידי קושטא בפוליסות ( מעין המחאות ) ולאו דווקא במזומן . תרומות נוספות הגיעו באמצעות השד'רים שסבבו בקהילות ישראל . כפי שאנו רואים מהטבלאות , ההכנסות השנתיות מהשד '' רים היו נמוכות בממוצע , פחות מ 5 ° / 0 מן התקציב השנתי , אך לא מבוטלות והסתכמו באלפי גרושים בשנה . בסעיף ההוצאות נרשמו המשכורות הקבועות שקיבלו בני משפחותיהם של השד'רים שחיו בירושלים , שהיו אחוז מסוים ומוסכם מראש של הכנסותיהם העתידיות . אין אפוא פלא שהיחס למוסד השליחות בקהילות חוץ לארץ לא היה חד משמעי . תרומות נוספות הגיעו לקופת הקהילה מנדבות ומעולי הרגל הרבים שפקדו את העיר הן בעת עלייתם לתורה הן בביקור במקומות הקדושים . הוצאות ניתן לחלק את סעיפי ההוצאה הרבים המשתקפים היטב בטבלת ההוצאות , לשלושה מקורות מרכזיים : ( א ) תשלומים לשלטון ולזרועותיו ) ; ב ) החזרי הלוואות ומתן הלוואות : pp וריבית ; ( ג ) הוצאות לצורך ניהולה השוטף של הקהילה . 9 ג מ מ רוטשילד , החלוקה , ירושלים תשמ"ט ! כהן ( לעיל , הערה , ( 6 עמי . 260-252 טבלת התפלגות ההוצאות באחוזים ( מעוגל )
|
|