|
|
עמוד:5
למאבק קשה וממושך . ולא מערכה ומאבק על דרך המליצה , אלא פשוטו כמשמעו . אנשי ביל"ו אמרו בפירוש , ש ,, עלינו להיות הרבים . וכשנהיה הרבים ניקח נשק ביד ונבטיח את עצמאותנו . " היה ברור להם , כי " עלינו לשאוף שרוב הקרקעות בארץ תהיינה בידי היהודים / ' ש ,, רוב הישובים בארץ יהיו של היהודים , " ויהיו יהודים , שנהיה עם עומד על אדמתו ומתפרנס ממנה , שכל המלאכה והתעשיה , או רובה המכריע , יהיו בידי היהודים , ש ,, תב מנין ורוב בנין" בארץ יהיו יהודים . אבל היה גם ברור שכל אלה אין בהם די . הם ידעו והכירו כי יש צורך והכרח ללמד את הנוער לשלוט בנשק מתוך אמונה ובטחון שיבוא יום והיהודים יכריזו בריש גלי , כי הם הם אדוני מולדתם העתיקה . כך חשבו ועל כך חלמו לא רק הצעירים . בזאת האמינו וכך סברו גם זקנים . יצחק רילף , הרב ממימל , שנתפרסם כהוגה דעות רציני , כעסקן נלהב לעזרת יהודי רוסיה , והצטרף לתנועה אחרי פרסומה של ,, האבטואמנציפציה" — כתב במחברתו הגרמנית ,, אר 1 כת בת עמי" ,, : ( 1883 ) לעת עתה אנו מדברים על ישוב ורק על ישוב . זאת היא מטרתנו הקרובה . אנו מדברים על כר ורק על כך . אבל ברור ש , אנגליה לאנגלים , מצרים למצרים ויהודה ליהודים . ' לא פחות חשובה היתה התמדה בעשיה , כי בהתמדה זו בא לידי גילוי המפנה בתפיסת החיים ובשיטת הפעולה , שבצירופן קמה דמות חדשה של האדם בישראל . אחת הסיסמאות המקובלות ביותר בתנועה מראשיתה היתה : ,, אם אין אני לי , מי לי . " סיסמה נאה ואף יותר מזה — עקרון חדש . ברם , השאלה היתה בעצם , האב ה ,, אני" הלאומי הזה ישנו בכלל ? ואם ישנו — מה משקל ישותו ? מה מהותו ותוכנו הריאלי ז הדמות — דמותו של האדם בישראל שהתגלתה ועוצבה בתנועה — צריכה היתה להעיד על קיומה של ממשות נפשית מאחורי עוז הראיה . מקובל היה , שהדמות של היהודי היא דמות של ,, מי יקום יעקב כי קטן הואי . ' והנה פתאם מדברים על " שיבת ציון , " על כיבוש הארץ בדרכים חדשות , על ,, מערכה" ועל ,, מאבק . " מן העם הזה , שהורחק מעבודת האדמה עשרות דורות והורגל בדורות הללו להיות בימי שלום ,, סמוך על שולחנם" של אחרים , ובימי צרה ומלחמה להתכונן ל " דורון ולתפילה" — דורשים לשוב לעבודה קשה , לסבל קשה , לסבל ולנכונות ,, לצאת בחרב . " היה , איפוא , על התנועה להוכיח , כי בדיבורים אלה גלומה נכונות נפשית ריאלית , גם לגלותה במעש ובמפעל . הוטל על התנועה להראות כי נכונות זו קיימת לא בלבבות יחידים בלבד , אלא יש בה גם ביטוי לתמורה שנתחוללה בציבור כולו , למפנה שחל בעם . התמדת העשיה להיאחזות מחודשת במולדת הוכיחה ברורות , כי מציאות נפשית זו נוצקת בדפוסי ארגון , נהפכת למצבר של מרץ לאומי ושל רצון לאומי , לכושר פעולה משותפת ומכוונת , שהיא מתסיסה בלי הרף את הכוח הלאומי ויוצרת מסגרת לעליתו המתמדת מתוך מאבק של יום יום . הישות החדשה הזאת של האדם נתגלתה לא רק בתהליכי ההיאחזות , אלא גם בכושר העמידה מול המכשולים העצומים שעמדו לפני התנועה כל הזמן . יום יום נאלץ היה כל אחד מחלוצי ,, יסוד המעלה" לעמוד בנסיון : להיאבק עם ספקותיו ופקפוקיו , " להתאזר" מחדש בפני הסכנות החמורות שהוא נתון בהן , בפגי המציאות
|
|