|
|
עמוד:68
. 45 קבורת יהודים בירושלים לאחר החורבן . 45 . 1 האוכלוסייה היהודית בירושלים לאחר החורבן היהודים לא הורשו ככל הנראה להתגורר בירושלים אחרי חורבנה , אך ייתכן כי ניתנה רשות לקבוצות יהודים לעלות לרגל לעיר ; ואולי התאפשרה ישיבת יהודים בעיר , בקנה מידה מוגבל ביותר . בהיעדר נתונים היסטוריים ודאיים , סביר להניח כי לאחר שנת 70 נותרו בעיר ובסביבתה כרבע מכלל האוכלוסייה הקודמת , וקרוב להניח כי מספרם היה אלפים אחדים . הדעת נותנת כי קומץ התושבים היהודים שנותרו בעיר קברו את מתיהם במערות שבסביבה , כמימים ימימה . נראה כי מקצת המערות המאוחרות לחורבן שימשו את האוכלוסייה החקלאית אשר נשארה לשבת על אדמתה , אם כי באשר למעמדה המשפטי הדעות חלוקות " . לאחר חורבן ירושלים ובית המקדש המשיכו יהודים לאכלס את ארץ יהודה , עד דיכוי מרד בר כוכבא . קסיוס דיו מספר כי 985 כפרים חשובים חרבו ביהודה במרד זה . ברי כי בכמה מן המערות , בעיקר באלו הרחוקות מירושלים , המשיכו היהודים שהתגוררו מחוץ לעיר , לקבור את מתיהם עד מרד בר כוכבא . בין כלל מערות הקבורה המוכרות בירושלים , הובחנה הפסקה בחציבת הקברים באזורים 6 ( נחל קדרון 10 , ( ( גיא בן הינום 25 , ( ( סנהדריה . ( הסיבה לאי השלמתן יכולה להיות מלחמת החורבן ואובדן דור חוצבי אבן וסתתיה , נוסף על הצמצום הקיצוני של האוכלוסייה . בעיקר נפסקה התקנת מערות במלכה , שעלותן גבוהה . . 45 . 2 תפוצת מערות בשימוש יהודים אחר החורבן בכעשרים מערות ( כגון ( 5 , 4-19 ; 7-16 ; 9-13 ; 4-13 ; 4-4 ; 2-4 ; 46-3 ; 9-3 ; 19-2 נמצאו חפצים המצביעים על שימוש גם לאחר שנת . 70 במערות מעטות ( כמו ( 1-30 ; 8-19 ; 1-17 ; 10-13 צוין גם ממצא מהמאה השלישית והרביעית לסה"נ . במערה 15-4 נמצא בין היתר נר ביזנטי , שיוחס לשודדי הקבר . ברוב המערות עם ממצא המאוחר לשנת 70 יש חדר אחד עם כמה כוכים , והן הכילו חפצים רגילים . עם הממצאים המאוחרים נמנים נרות עגולים עם דיסקוס מעוטר , כלי זכוכית כגון בקבוקי זכוכית דמויי פמוט , ומטבעות המאוחרים לשנת ' . 70 סביר להניח כי גם במערות אחרות קברו לאחר שנת : 70 נרות מקורצפים וסירי בישול של המאה הראשונה לסה"נ המשיכו לשמש גם לאחר החורבן . האירוע הקשה של חורבן העיר והמהלומה המכרעת שניחתה על העם במרד בר כוכבא , לא גרמו למהפך במגוון הכלים לצורכי יום יום . מכאן שכל ממצא מחייב בחינה זהירה לשם תיארוך המערה . יש להבחין בין מערות שבהן נקברו יהודים לבין מערות קיימות שהשתייכו במקורן ליהודים , ואחרי החורבן שימשו לקבורת נכרים . במערות חקל דמא ( 77 , 76-7 ) שנחצבו בשלהי תקופת בית שני והתגלו תמימות , אפשר להצביע על שלושה שלבי קבורה נפרדים , שבהם נקברו במערות אוכלוסיות שונות . א . בשלהי ימי בית שני נקברו יהודים ממשפחות אמידות . ב . בתקופה הרומית המאוחרת נקברה אוכלוסייה פגאנית . הקבורה המחודשת החלה כנראה כבר בשלהי המאה הראשונה לסה"נ והמשיכה עד המאה הרביעית לסה"נ , מבלי שפגעה בשרידים הקדומים יותר " . במערות נתגלו שרידי אדם שעברו קרמציה , גלוסקמות ששימשו אורנות וכן בקבוקים דמויי פמוט ונרות חרס ומטבעות של המאה השלישית לסה"נ . 7 ספראי , תשמ"א , עמ' 8 . 393-376 שוורץ , תשמ"ו , עמ' 183 ואילך ; ספראי , תשי"ז , עמ' 9 . 193-183 ראו השערת אבי יונה , כי אוכלוסיית העיר לפני שנת 70 מנתה כ 120 , 000 נפש וכי אחרי תאריך זה קשה להעריך שהיו יותר מ . 30 , 000 אבי יונה , . 1961 אנו מעריכים שמספר תושבי העיר לא עלה על 80 , 000 ומספר הנשארים אלפים יחידים . על יהודים בירושלים אחרי שגת 70 ראו ביכלר , תשכ"ח _, עמ' 10 . 98-91 גם אבי יונה מדגיש כי קברי דומינוס פלויט שימשו עד סוף הרבע הראשון של המאה השנייה לסה"נ . אבי יונה , שם . 11 אלון ( תשל"ו _, עמ' ( 38-36 גורס כי קרקע זו הפכה לרכוש העם הרומי או הקיסר . ספראי ( תשכ"ו _, עמ' ( 311-304 חולק עליו וסבור כי זו הייתה רק תאוריה משפטית . 13 Cassius Dio _, Historia Romana , LXIX , 14 : 1 12 ממצא הקברים בשפלת יהודה מלמד שהמשיכו לקבור במערות עד לימי מרד בר כוכבא . זיסו , תשנ"ח ; קלונר _, תשל"ט ; קלונר . 1991 14 מחקרו של דלמן _, 1939 ומסקנתו שזמנה של המערה המפוארת בעיטוריה , 31-10 בחקל דמא , מאוחר משנת 70 נמצאו שגויים . בבדיקה שעשה אביגד _, , 1950 / 1 וכך יש להסיק גס באשר לכל אזור הקבורה של גיא בן הינום תחתי . 15 אבני , תשנ"ה . 16 ידין , תשכ"ד , עמ' ; 119-114 קאהן , , 1961 עמ' 17 . 143-128 אבני וגרינהוט _, , 1996 עמ' . 36-33 לסיכום , מהנתונים דמצויים בידינו עד עתה , דומה שבתקופות הללו נקברו תושבי ירושלים באזור ממילא , בכתף הינום , בהר ציון ואולי גם במצוקי נחל קדרון . אמנם הנתונים המצויים בידינו חלקיים ומקוטעים , אך מצטיירת תמונה של טבעת קברים הסמוכה לחומות העיר , ממערב , מדרום מערב לה וכנראה גם ממזרח .
|
|