|
|
עמוד:8
התכנית של שתיים מהמערות הנעדרות גלוסקמות ( 15 , 14-9 ) והממצא המועט בהן , אופייניים למאה השנייה ולראשית המאה הראשונה לפםה"נ . מערה 16-9 דומה בתכניתה למערות מהתקופה הישראלית , ולה אצטבות ומאספה , אך כנראה שנחצבה במאה השנייה לפסה"נ , במסורת הקדומה . ייתכן כי השימוש בקברים הללו הופסק במכוון במהלך המאה הראשונה לפסה"נ , אולי בימי אלכסנדר ינאי ( או בימי הורדוס , ( ככל הנראה בעקבות בניית האמה הנמוכה . לאחר הקפת ברכת הסולטן עברה האמה אל המדרון המערבי של הר ציון וחצתה בדרכה את שדה הקבורה . 4-8 אחת מהקבורות הללו מן התקופה הישראלית , שבה היה כנראה שימוש חוזר בתקופות הפרסית וההלניסטית , נחצתה על ידי האמה . לצורך וה מולא חלל המערה במסת יציקה , והאמה הונחה בתוכה . שלוש הצעות הוצעו באשר לזמן בנייתה של האמה מימי בית שני , והן מדורגות _כ ונולוגית _-. ( א ) התקופה החשמונאית ; ( ב ) ימי שלטונו של הורדוס ) ; ג ) ימי פונטיוס פילטוס . רווחת עתה הדעה שהאמה הנמוכה הוקמה בימי החשמונאים . 54 הדעה נסמכת על גילוי שרידי אמה מימי החשמונאים באזור בית לחם ועל כתבי יוסף בן מתתיהו , שבהם לא מוזכרת , בין מפעלי הורדוס , בנייתה של אמה בירושלים . מחקר מפעלי המים המשוכללים של החשמונאים במבצרי המדבר , כגון בקיפרוס , באלכסנדריון ובהורקניה ודמיון טכניקת הבנייה והטיוח לזו של האמה בירושלים , מחזק את תיארוכה לימי החשמונאים . קשה להסביר מדוע החשמונאים , שבנו מערכות מורכבות להובלת מים ממרחקים למבצרי המדבר , לא דאגו לאספקת מים בשיטה דומה למקדש בהר הבית . בניית האמה חייבה הקמת גשר מעל עמק הטירופיאון , ויוסף בן מתתיהו מספר על שרפת גשר בזמן מצור פומפיוס על ירושלים , בשנת 63 לפסה"נ ; ייתכן כי גשר זה נשא את האמה הנמוכה , ומכאן שהיא נבנתה לפני שנת 63 לפסה"נ , אולי בימי ינאי . תפקידה המכריע של האמה באספקת המים לעיר ושימושה בבית המקדש מחזקים את ההנחה כי הייתה בשימוש כבר בימי הורדוס , ואין זו האמה שבנה פילטוס מכספי המקדש , אלא אמה שרק תוקנה . תיארוך האמה לימי החשמונאים והקדמת זמנה של מערה 9-9 למאה השנייה לפסה"נ מעוררים קושי מסוים , בשל היותה משוכללת ומפותחת יחסית למקובל בתקופה זו . סביר יותר כי מערה זו יצאה מכלל שימוש בתקופת הורדוס . בתקופה זו בוצעו עבודות בנייה נרחבות בירושלים , ובכללן התקנה של מערכת אספקת מים . לפיכך מערה 9-9 יכלה לשמש לקבורה החל במחצית הראשונה של המאה הראשונה לפסה"נ , קודם להכנסת נוהג הליקוט בגלוסקמות , עד ביטולה בסוף המאה הראשונה לפסה"נ לערך . בשדה הקבורה 4-8 חזרו מערות קדומות לשמש לקבורה בתקופה החשמונאית במאה השנייה ובראשית המאה הראשונה לפסה"נ , קודם להתקנת האמה . לעומת זה , ממצא של גלוסקמה וקבורות במערות 4 , 3 , 2 באזור 8 באתר זה מורים כי הקבורה במרחק של כמה עשרות מטרים מאמת המים נמשכה במאה הראשונה לסה"נ . יש חוקרים הסוברים כי אפשר שאמת המים הוקמה בימי החשמונאים , אך סביר יותר שהוקמה בימי הורדוס . כך למשל גורס מ' הקר , והוא מקיש על אמת המים לירושלים מאמת המים להרודיון , המוזכרת אצל יוסף בן מתתיהו . במסכת שמחות נאמר : "אין מוציאין אמת מים בין הקברות . " בבבלי גורסים "מפני כבוד המתים , " והרמב"ן - "משום לעג לרש 62 . " במשנה , ידיים , נמסרת מחלוקת קדומה בין פרושים לצדוקים : "אומרין צדוקין : קובלין אנו עליכם פרושים ! שאתם מטהרים את הניצוק . אומרים פרושים : קובלים אנו עליכם צדוקים שאתם מטהרים את אמת המים הבאה מבית הקברות . " הצדוקים מטהרים את מי אמת המים הבאה מבית הקברות והפרושים גורסים אף הם כי מים המחוברים לקרקע - טהורים , כלומר אין הם חלוקים לגבי אמת המים בפועל . משתמע מכאן כי ההלכה שבשמחות יד לא מומשה . בירושלמי כתוב : "אמת מים היתה מושכת לו ( לבית המקדש ) מעיטם . " ובבבלי - "עין עיטם גבוה מקרקע העזרה עשרים ושלוש אמות 65 . " אמה זו היא האמה החוצה אזורי קבורה מדרום לעיר . ברי כי זהו מקור המחלוקת בין הצדוקים לפרושים , ויש לייחסה קרוב לוודאי לפרק הזמן של התקנת אמת המים . הוויכוח בין הצדוקים לפרושים מתייחס על פי 53 הוצעה גם ההצעה לתארך את האמה לתקופת בית ראשון ; וילקינסון חזר עליה אך היא חסרת כל ביסוס , וילקינסון , , 1974 עמ' 54 . 51-33 מזר , תשל"ג _, עמ' ; 124 עמית , תשנ '' ד , עמ' 55 . 58-57 משל ועמית ; 1989 , עמית , ; 1989 פטריך 56 . 1989 , יוסף בן מתתיהו , מלחמת , א , ז , ג . 57 מזר , תשל"ג , עמ' . 124 58 הקר _, תשט"ז , עמ 59 . 217 ' יוסף בן מתתיהו , קדמוניות , טו _, ט 60 . 4 , שמחות יד , א . 61 בבלי , מגילה כט ע"א . 62 הרמב'ץ , תורת האדם , מסכת אבל , מב ע '' א . 63 משנה , ידיים ד , ז . וראי : פינקלשטיין , 1946 , עמ' ; 640-637 אלבק _, , 1952 מסכת ידיים , סדר טהרות , עמ' ; 609 פטריך , תשמ"א ; הנ"ל , תשמ"ב . 64 ירושלמי , יומא ג ח ( מא ע"א 65 . ( בבלי , יומא לא ע"א .
|
|