|
|
עמוד:3
בסוגי המסלע השונים בירושלים . 12 נראה בבירור כי סוג המסלע לא היה גורם בבחירה של מקום מערת הקבורה . 2 . 2 מחצבות בשטח הנקרופוליס , ובעיקר באזורי המלכה , מצויות מחצבות אבן רחבות ידיים וסביר כי חלק ניכר מהן פעל בימי בית שני . ריכוזים של חציבות מתקופה זו מצויים בין היתר בםנהדריה , רמת אשכול ( סביב מערת האשכולות ושכנותיה 10 , 9 , 26-8-. וכר , ( תל ארזה , אזור היכל שלמה , 15 מגרש הרוסים ובמחנה יהודה . עקבות חציבה במחשופי הסלע הובחנו באזור רחוב שמואל הנביא . שטחי חציבה נרחבים אותרו גם בגיא בן הינוס , משני צדי רחוב דוד המלך , בכנסיית סט' אנדריוס ( כתף הינום ) ובימין משה . נוסף על מחצבות בשכבות הטורון אותרו גם מחצבות נארי בסביבת הר הזיתים והר הצופים , וכן ריכוז גושי נארי גדולים סמוך למערות . 21 , 18 , 17-1 מחצבות באזורי קירטוךמנוחה וקעקולה נועדו לבנייה מקומית וכן לתעשיית כלי אבן וגלוסקמות . כן נוספו אזורי חציבה נרחבים בעיר עצמה . 21 ככלל , החציבה בירושלים ברוב התקופות , ובמיוחד בימי הבית השני , נעשתה במחצבות פתוחות בשיטה של חציבה אופקית ובקירות ישרים ולא במערות שחתכן האופקי עגול , כמצוי באזור שפלת יהודה . אפשר לסכם את תופעת החציבה ואת השימוש בסוגי אבן שונים בנקרופוליס כדלקמן -.א . חומר החציבה מכובים ומשאר מקומות קבורה בעלי נפח קטן הוצא בגושים קטנים לא רגולריים , אשר נותקו ממקומם בעזרת אזמלים , כשילים , קרדומות ומוטות ברזל . ב . פתחי המערות אינם גבוהים ברגיל מ 0 . 7 מ' ורחבים לא יותר מ 0 . 5 מ / ולכן לא הוצאו מהם גושי אבן הגדולים ממידותיהם . כפי הנראה , הוצאו מהמערות עשרות אלפי _מ"ק בצורת בלוקים קטנים . ג . בכל אזורי החציבה לא הובחנו סימני שימוש בשיטת יתדות העץ , 22 היעילה במקומות של סלע קשה במיוחד . סלע המלכה אף הוא בדרגת קושי בינונית ; חציבתו ועיבודו נוחים יחסית , ולכן לא נזדקקו לשיטה זו . ד . אבנים בסדרי גודל של מ"ק אחדים ואף עשרות מ"ק , השוקלות טונות אחדות ואפילו עשרות טונות , נחצבו בדרך כלל בשטח נוח לגישה ולהובלת האבן החוצה . חצרלת של מערות _ומזקפי סלע יכלו לספק אבנים בסדרי גודל כאלה . ה . ככלל אפשר לקבוע כי האבן שנחצבה ושימשה לבנייה מימי הורדוס ועד החורבן , עיקרה בריכוזי מחצבות מצפון לעיר . מרחק הובלה של 2-1 . 5 ק"מ ליעד בנתיב המישורי המוליך ממחצבות צפוניות כמו תל ארזה , סנהדריה ורחוב שמואל הנביא , הועדף על הרמת אבן ממחצבה בנחל _קדרון לגובה של 60-50 מ' בעלייה תלולה שאורכה 500-300 מ . ' ו . מהמונומנטים של נחל קדרון ( אזור ( 6 הוצאה כמות מועטה בלבד של אבן מלכה . חלק מהאבן שנחצבה כאן 12 ברור מכל מקום כי לכמות הגשם הייתה השפעה ניכרת משהייתה לסוג הסלע . במערה במדרון מערבי או בחלקה המערבי של העיר , אזור עם כמות משקעים רבה יותר - בין שקירטון בין שגיר בינוני או קשה - היה התהליך האורגני של התפרקות המרכיבים מהיר משהיה במערה דלת גשם . 13 יש קושי בהגדרה כרונולוגית מדויקת של מחצבות ואתרי חציבה . המחצבות של ימי בית שני שכנו בשטחים גדולים , גם מעבר לתחום פרישת המערות . על התפוצה של המחצבות , לרבות תיאור קצר של החציבה , ראו . יותם רוטשילד , 1952 , עמ' . 38-23 14 בכל השטח ממערב ומצפון לרחוב בר אילן הייתה מחצבת ענק . ראו : חדשות ארכיאולוגיות , מה ( תשל"ג , ( עמ' . 24 קיומן של מחצבות ענק באזור תל ארזה כבר צוין בתקופת המנדט , ראו -.ארכיון מחלקת העתיקות , תיק . 113 אזור זה שימש מחצבה עד העת החדשה . 15 בשנת 1972 נמצא ממערב להיכל שלמה סלע שעליו סומנו חריצים במידות משוערות של אבני גזית טרם הוצאתן , ואף שוליים על צדן החיצוני . 16 במגרש הרוסים התגלה עמוד מונוליתי שחציבתו לא הושלמה ועדיין לא נותק מהסלע . הסדק הנראה בעמוד נגרם כנראה במהלך הוצאתו , ולכן נותר במקומו בלא שימוש . קלרמק גאנו , , 1899 עמ' . 258-254 שרידי מחצבות עתיקות וחדשות נמצאו ממזרח לכנסיית השילוש הרוסית באפריל-מאי 17 . 1979 עמוד מונוליתי שהושאר באתר 18 Jerusalem " , QDAP _, V ( 1936 ) , pp . 1-2 Unfinished Monolith Column in Mahneh Yehudah Quarter , S . A . S . Husseini _, "An . חדשות ארכיאולוגיות , מה ( תשל"ג , ( עמ' 19 . 24 שם , סא-סב , עמ' 20 . 30 שם , ל , עמ' . 24 הקעקולה שימשה לגלוסקמות מטיפוס הנראה כאבן גיר בדרגת קושי בינונית ואף לסרקופגים , כגון אלו של קבר משפחת נזיר . ( 11-1 ) 21 בכל שטח העיר העתיקה של היום והעיר של ימי בית שני חצבו אבן בכמויות ניכרות . מחצבות כאלה אותרו כמעט בכל מקום שבו העמיקו חפור . באזורי כנסיית הקבר , כנסיית הגואל הלותרנית והגן הארמני זיהו מחצבות מימי בית ראשון . מחצבות מתקופות נוספות נמצאו ברובע היהודי ליד הכותל המערבי ומדרום להר הבית , בעיר דור , ברחוב מלכיצדק שמדרום לשער האשפות ועוד . מחצבות שתיארוכן לא ברור מצויות מצפון לחומת העיר העתיקה ( ארכיון מחלקת העתיקות , תיקים , ( 106-105 באזור ימק"א וניקופוריה ( שם , תיק , ( 108 לאורך החומה המערבית , בברכת הסולטן ועוד . 22 על היעדרם של סימנים אלו ראו : שילה והורוביץ , , 1975 עמ' . 48-37 על שימוש ביתדות ולוחות עץ ראו . רודר , , 1971 עמ' . 312-253 על סרקופגים ומחצבות באסיה הקטנה ראו אסגרי . 1977 ,
|
|