השלכת האיגרות על המקרא

עמוד:20

אל עמארנה , עם כל ההבדל בהרכב הכוחות ובמערך הגיאו פוליטי . על פי המקרא , בעבר היו אלה שכנותיה הכנעניות של ממלכת ירושלים שערערו את חזיתה במערב ובדרום מערב ( סיפוח הערים רבתה _, קעילה , ואולי בית חורון , ( ואילו עתה קועקע מערכה בצפון מערב על ידי גורם שבא מן החוץ , בני ישראל . בעוד שבתקופת אל עמארנה ראה מלך ירושלים דרך יחידה להיחלץ מן הכיתור בעזרת אדוניו המצרים , הרי הפעם עולה בידי אדוני צדק לגייס תמיכה מדינית וצבאית בקרב הממלכות הכנעניות עצמן . הוא מתייצב בראש ארבעת בעלי בריתה — חברון , ירמות , לכיש ועגלון - לפעולה צבאית משותפת נגד העיר גבעון שסרחה , ונגד צבא ישראל החש לעזרת בת חסותו , אולם הוא נוחל מפלה . ספור המלחמה ביהושע י הוא חלק מן ההיסטוריה הדויטרונומיסטית , וספק אם אכן הוא משקף אירוע היסטורי . הזכרה של כיבוש העיר בידי שבט יהודה מצויה בשופטים א ח . יש הלומדים מכאן על כיבוש קדום של ירושלים בראשית תקופת השופטים , אך מרבית החוקרים שוללים כיבוש קדום כזה . שאלת כיבוש קדום של ירושלים על ידי ישראל נותרת אפוא פתוחה . המקרא מכיר את ירושלים עד ימי דויד כעיר יבוסית ( שופטים יט י-יב , שמואל ב , ה ו-ח . ( דומה כי בשלהי תקופת הברונזה במאוחרת היבוסים השתלטו על העיר הכנענית והיא נותרה חיץ זר בין יהודה מדרום ושבטי ישראל מצפון . בעיה אחרת , אשר יש לה זיקה להרכבה האתני הסבוך של אוכלוסיית ירושלים _הקדם ישראלית , עולה מעצם שם השליט הנזכר באיגרות אל עמארנה , שיש גורסים אותו עבךח'פה או עבךח'בה . משמעות השם היא ברורה , היינו , עבד האלה ח'פה — היא אלוהות _חורית שנתקבלה אף _בפנתיאון החתי . מלך ירושלים נשא , אפוא , שם של כלאיים , חציו כנעני וחציו חורי . אך שמות מעורבים מעין אלה אינם מתמיהים בפרק זמן זה , והם עדות נוספת לתהליך הגובר של העירוב האתני והתרבותי שהתנהל בערי כנען . אכן , גם המקרא מעלה במישרין ובעקיפין את היסוד _החורי החיתי ( המקורות המקראיים לא תמיד מדקדקים בהבחנה בין יסודות אתניים אלה , ( שהתמקם בירושלים בצד רובד היישוב הכנעני הקדמון . מקובלת כיום הסברה שהיישוב היבוסי ששכן בירושלים בתקופת ההתנחלות הישראלית ושהעניק למקום אף את השם 'עיר יבוס , _' נמנה עם קבוצת העמים _החוריים החיתיים שחדרו לארץ כנען מארצות הצפון במאות הי"ג-י"ב לפסה"נ , לאחר חורבן ממלכת החיתים . כן מסתבר ששמו של ארונה או _*< ותה היבוסי ( שמואל ב , כד טז ואילך , ( אשר ממנו רכש דוד את הגורן לשם בניין המקדש , הוא ממוצא חורי ; ואילו איש אחר מנכבדי ירושלים מכונה בפירוש 'אוריה החתי . ' הד רחוק לפגישתם של שני האלמנטים בירושלים — _הכנעני האמורי מזה והחורי החיתי מזה — שבבואתו משתקפת אל נכון בשמו של שליט ירושלים מימי אל עמארנה , עדיין עולה מדברי נבואתו של יחזקאל : 'כה אמר _הי _אלהים לירושלם : מכרתיך ומלדתיך מארץ הכנעני , אביך האמרי ואמך חתית' ( יחזקאל טז ג . ( _12 _בדרך זו ניתן להסביר את ה'חיתים _, ' ושמא גם את החווים , הנזכרים _בתנ''ך מבקעת הלבנון _בצפון ועד העיר חברון בדרום . ערות היסטורית מבוססת יותר לזרימת יסודות חיתיים מצפון לדרום היא ארץ חמת שבסוריה התיכונה , שקמה כמדינה ניאו חיתית , אפשר כבר במאה הי"ב-י"א לפסה"נ . _13 נראה שהגרסה הנכונה היא 'אורנה' ופירושה _בחורית 'אדון , ' מושל _0 _) _ה _. _( _6 _* _1 _? _+ השווה _: מזר , סופר המלך _דויד , _עמ' 219 ואילך .

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר