|
|
עמוד:12
מבוא לבד מקדושת ירושלים , שבה הר הבית ומקום המקדש , כמעט כל שאר האתרים בארץ , הכלולים במושג "מקומות קדושים , " הם קברים ומצבות , המיוחסים לגדולי ישראל , שנטמנו באדמתה : מלכים , נביאים , תנאים , אמוראים וחכמי ישראל מתקופות מאוחרות יותר , מקומות קדושים נוספים , הם בתי כנסת עתיקים , שבהם התפללו קדמונים , וכאלה ששרידיהם מעידים על עברם המפואר . הצדיקים שעצמותיהם טמונות לפי מסורת הדורות מתחת לגל האבנים או המצבה , אינם "קדושים " במובן המוכר בדתות אחרות . בדת ישראל , הקב " ה הוא קדוש ואין בלתו . התואר קדוש , ביחס לאדם , בא לציין בן עלייה , צדיק , נעלה , בעל מידות ואיש מעשים טובים . הדברים אמורים גם ביחס למושג "מקום קדוש , " במשמעות של נעלה , מיוחד , שאין לנהוג בו קלות ראש וחולין . מסורת העלייה לרגל לקברי קדמונים במקומות הקדושים היא עתיקת יומין . המדרש מספר , כי כבר כלב בן יפונה פרש בזמנו מעדת המרגלים , כדי ללכת למערת המכפלה ולהשתטח על קברי האבות , כנאמר : "ויבוא עד חברון . " עם חורבן הבית השני הקיץ כמעט הקץ על הביקורים במקומות הקדושים . היעדר עולי הרגל הביא להשתכחות מסורות ואתרים . י חידוש היישוב בארץ ישראל בימי י ^ ניים הביא עמו את התחדשות המסורת . שוב נראו עולי רגל במקומות הקדושים ; נחשפו מחדש מקומות ששמם אבד עם הדורות ; תיאור המקומות הועלה על הכתב על ידי נוסעים ; באחת - למסורת העלייה לרגל שבה והיתה עדנה . המאה ה 6 ו הביאה בכנפיה פעילות מואצת עוד יותר בתחום איתור קברי הקדושים . חכמי צפת , ובראשם האר " י וגוריו , נהגו לצאת לשדות ולהרים , להשתטח על קברי קדושים , ואף לשמר בכתב את עדויותיהם . הגליל , שבו מרובים קברי אבות , היה אבן שואבת לתושבי הארץ לא פחות מאשר ליהודים מן התפוצות , שסבב השתטחויות על הקברים היווה עבורם משימה ואתגר , לא פחות מאשר קיום מסורת . בעלי הממון שבין הבאים אף טיפחו את המקומות בתרומותיהם הנדיבות . וכאז כן עתה , התפילות במקום אינן , כמובן , לשוכני עפר , והם אף אינם משמשים "מתווכים " בין האדם לקונו ; מאחורי המנהג והמסורת מונחת האמונה התמימה , לתפילה על קבר קדוש יש בה סגולה טובה שאותו צדיק , הקבור במקום , יהיה מליץ יושר עבור המתפלל לקדוש ברוך הוא , כך שתפילותיו יתקבלו . מסורות עממיות ייחסו סגולות מסוימות מאוד לאתרים אלה או אחרים - בין אם המדובר בתפילה על שידוך , ובין אם על בריאות ופרנסה . יש מקום ש " מתמחה" בזיווג זיווגים , ויש אתר שתפילה בו מלב קרוע ומורתח יש בה כדי לסייע בפרנסה , לעזור ולתמוך בגידול נכון של הצאצאים או בהחזרת בנים ונכדים לדרך הנכונה . מועדי העלייה להשתטחות על הקברים הם בעיקר ביום השנה לפטירתו של אותו צדיק ; בראש חודש ניסן ; בחודש אלול , לקראת הימים הנוראים ; ולמעשה - בכל עת ] צרה וצוקה אישית או כללית .
|
|