|
|
עמוד:40
המצב הצבאי חייב העברה זו , אלא שההעברה החלה לפני שהתגבשה תחושת המצור בקרב יהודי ארץ ישראל בכלל וירושלים בפרט " . ב . אפשר למצוא ביטוי נוסף לכך שההנהגה התייחסה ברצינות לאפשרות שבירושלים יתבסס משטר כיךלאומי : פרנסי הרצליה הציעו _לבן גוריון לכונן את בירתה של המדינה היהודית ביישובם . תחילה השיב בךגוריון , כי יש להמתין עד שיתבהרו הדברים ' _אחר כך טען . כי למדינה היהודית לא תהיה בירה , כי אין בירה זולת ירושלים . ג . בדצמבר 1947 הקימה 'ועדת המצב , ' הגוף שהנהלת הסוכנות הטילה עליו להכין את מוסדות המדינה , ועדת משנה שכונתה 'ועדה ד" או 'ועדת ירושלים . ' על הוועדה הוטל להכין את מבנה האוטונומיה היהודית בעיר הבין לאומית . בראש הוועדה עמד אברהם גרנות ( גרנובסקי , ( יושב ראש הנהלת הקרן הקיימת לישראל . הוועדה פעלה ביסודיות רבה עד אפריל ' . 1948 כך או כך , אותו הלוך מחשבה פרגמטי . שהביא את הנהגת מפא"י להציע בזמנו את חלוקת ירושלים , הוא שהוליך אותה אל המסקנה , שיש להשלים עם ויתור על שלטון יהודי בחלק כלשהו בעיר , מתוך הערכה כי הדבר הכרחי למען הקמתה של מדינה יהודית , ומייד . מטבעה היתה הגישה הפרגמטית 'גישה מגיבה , ' שיש בה ערנות למתרחש ויכולת לשנות או אף ליזום בהתאם . עניין זה יבוא לידי ביטוי בהמשך , במהלך שנת , 1948 דווקא בכיוון ביסוסו של שלטון יהודי כירושלים המערבית . על כל פנים , הדעת נותנת שמדינאים שקולים כמו דוד _בךגוריון ומשה שרתוק לא היו מאשרים מדיניות אשר מלכתחילה לא הביאו בחשבון כי היא תתגשם . התמוססות מגמת הבינאום אכן , במהלך החודשים ינואר-מאי 1948 בטלו רוב הנחות היסוד שהיו בבסיס ההסכמה הציונית לכינאום ירושלים . נדמה היה אז , כי באו"ם מתארכים הדיונים בשאלת ירושלים ללא קץ , ואילו בעיר עצמה היה לאירועים קצב משלהם — מהיר בהרבה . רק בפברואר סיימה ועדת העבודה של מועצת הנאמנות של האו"ם לדון בחוקה לירושלים הבין לאומית , וזו אושרה סופית כ 21 באפריל . באותה שעה הדרדר המצב בירושלים , וכבר לא היה ברור אם האו"ם יוכל לעשות דבר מה לטובת האוכלוסיה האזרחית בעיר . _יתר על כן , החוקה שאושרה באפריל ביטלה חלק מאותם ההשגים של משלחת הסוכנות , שבאו לידי ביטוי בהחלטת העצרת הכללית של האו"ם בסוף נובמבר . 1947 כך , למשל , הוחלט כי המועצה המחוקקת של העיר תורכב מ 18 נציגים יהודים , 18 נציגים ערבים ו 4 נציגים 'אחרים' י היה ברור , כי אותם 'אחרים' יבואו מקרב האוכלוסיה הנוצרית הלא ערבית , שאינה מזוהה עם העניין היהודי דווקא . על כל פנים , בטלה האפשרות להפיק יתרון מן הרוב שהיהודים נהנו ממנו בירושלים . עניין זה , יחד עם אי רצונם של הבריטים לסייע לאו '' ם , נסיגתה של ארצות הברית מתמיכתה בחלוקה , החמרת המצב הצבאי והשגיו הצבאיים של ארגון ה'הגנה' — כל אלה שינו כליל את פני הדברים . הנהלת הסוכנות מעולם לא הצהירה כי היא חדלה להתעניין בכטחונה של הקהילה היהודית בירושלים , גם שעה שהיא נכונה לוויתור מדיני . ההתפתחויות בחודשים
|
|