|
עמוד:37
בבחינת הכרח בל יגונה , עם האפשרות שתכנית החלוקה אכן תיאכף . והסכמתה לוותר על שלטון יהודי בחלק כלשהו של ירושלים תהיה לעובדה מוגמרת . בסוכנות החלו להתכונן ברצינות רבה לקראת התבססות אפשרית וקרובה של גורם ביך לאומי בירושלים . עם זאת , לא הכריזו בסוכנות על כוונה לקבל את הבינאום באופן _חד צדדי _, גם אם הערבים ידחו אותו . זו היתה הסכמה פרגמטית אך כנה . מתוך כוונה לעמוד בה , _על אף משמעויותיה הערכיות , הלאומיות , התרבותיות והדתיות הקשות . החלטת העצרת הכללית של האו"ם _ב 29 בנובמבר 1947 היתה השג ציוני . ניתוח סעיף ההחלטה שדן בירושלים מראה , כי אכן נתקבלו רבות מן ההצעות של משלחת הסוכנות . עם זאת , העצרת השאירה לעצמה את הזכות להכרעה הסופית ; כלומר , נקבעה עליונות מוחלטת של מועצת הנאמנות שימנה האו"ם . משה דיין _ועבדאללה טל בעת _המשא ומתן על הסדרי _שביתת הנשק ישראל-ירדן
|

|