|
|
עמוד:519
העברית בירושלים ; קמו בה המוסדות הרפואיים כ'הדסה' ועוד ; התקיימו בה הפקידות של המוסדות הלאומיים היהודיים והממשלתיים ; אדריכלים . ציירים ואנשי תרבות אחרים בעלי שם הגיעו אליה ; התפתחו בה מוסדות החינוך , הלשון העברית , חקירת ארץ ישראל ועוד . כל אלה פיתחו קשרים גם עם מוסדות הממשל והמחקר הלא יהודיים שהתבססו בה באותה עת , עד שנוצרה מעין 'רשת ידידות' אינטלקטואלית חברתית בעיר זו , אשר במידה רבה שמרה על מעמד זה עד היום . כך , מול הייחוד התרבותי העברי של העיר תל אביב שנוצר בה בתקופת המנדט , התפתח בירושלים ייחוד תרבותי שונה המבוסס בעיקרו על נושאים ותרבות רוחניים אקדמיים . דבר זה בלט במושבים המיוחדים בכנס הנוכחי שעסקו בנושאי ספרות , אמנות , ארכיטקטורה , רפואה , שירות השידור , משפט , אקדמיה , מוזיקה ושירה מיוחדת שהתפתחו בירושלים בתקופת המנדט ושהשפעותיהן ניכרות בה עד היום . סיכום — ירושלים בתקופת המנדט : העשייה והמורשת שלושת הגורמים שהזכרנו — הבריטי , הערבי והיהודי — קבעו את התפתחותה של ירושלים בתקופת המנדט , תקופת השלטון הבריטי בעיר : הבריטים — בקביעת ירושלים כבירת הארץ ; בהענקה לירושלים אופי של עיר ממשל על השירותים והפקידים שבה , ובתכנונה ובבנייתה בצורה ששמרה על ייחודה של עיר היסטורית רוחנית בעלת יופי והדר של עבר ונוף טבעי המשולבים בה יחדיו . הערבים — בקיום נוף וחברה מסורתיים בתוכה , תוך העלאת הבעיה של עתידה כעיר השייכת לאחד משני הלאומים המחזיקים בה או ככזו המחייבת חלוקה בין שניהם או אולי כבעלת מעמד מיוחד משלה . היהודים — כעיר מיוחדת בחברה החדשה שהקימו בארץ הבחירה שלהם , תוך העלאת השאלות האם תהיה חלק אינטגרלי מחברה זו או תתפתח בצורה מיוחדת , והאם תזכה להפוך לחלק מחברה זאת , חלקה או כולה . כל אלה הן בעיות פרי מורשת המנדט הקיימות בירושלים עד היום , אשר החברות היהודית והערבית צריכות להתמודד אתן . נקודה אחרונה : שלושת הגורמים שהיו פעילים בירושלים בתקופת המנדט ואשר תרמו רבות להתפתחותה של העיר הם שהביאו גם למחדלים חמורים בהיבטים אחרים בפיתוחה של העיר . מחדלים אלה גרמו לאחר מכן לבעיות מרכזיות במצבה הכלכלי . הממשל הבריטי לא דאג להכניס לעיר תעשייה , לא טיפל בבניית מבני מגורים מתאימים לקליטת אוכלוסייה חדשה בתוכה , ולא סיפק תמריצים כספיים לפיתוחה מבחינה כלכלית כמרכז עירוני מתרחב . דומה כי מאחורי _אי עשייה זו של השלטון הבריטי עמדה המדיניות 52 על עניין זה עמדתי בדיון על התפתחות לימוד הארכאולוגיה וחקירת ארץ ישראל בתקופת המנדט כאשר בירושלים התפתח שיתוף פעולה פורה ביותר בנושאים אלה בין חוקרים יהודים ולא יהודים . ראו : יי _בן אריה , 'המוסדות הזרים לארכאולוגיה ולחקירת _ארץ ישראל , בתקופת המנדט , חלק א , קתדרה 92 ( תשנ"ט , ( עמ' . 172-135 חלק ב , קתדרה , 93 ( תשנ"ט , ( עמ' . 142-111
|
|