|
|
עמוד:518
שורשיה של העובדה שירושלים של היום היא במידה רבה עיר של חרדים ובני עדות המזרח נעוצים כבר בשלהי התקופה העות'מאנית . והמשך מגמה זאת חל בתקופת המנדט . המבנה הדמוגרפי חברתי של ירושלים היהודית כיום הוא מורשת של תקופת המנדט תוך גידול והרחבה בתקופות שלאחריה . שתי תופעות מעניינות נוספות בקרב האוכלוסייה היהודית בירושלים של היום הן פרי המורשת של תקופת המנדט , ושתיהן קשורות לחלק הקטן של האוכלוסייה היהודית שהתיישב בה בשלושת הגושים החדשים שהתפתחו בעיר — תלפיות , רחביה , ובית הכרם בית וגךקריית משה . הבנייה של גושי שכונות אלה הונעה לא _על ידי הגורמים המרכזיים של התנועה הציונית שהרבו כל כך לחלום על התפתחות העיר מיד עם ראשית המנדט , אלא הייתה פרי פעילותה ויזמתה של האוכלוסייה המקומית המתקדמת שנמצאה בה או הגיעה אליה בתקופת המנדט . אוכלוסייה זו שאפה למגורים נוחים ומרווחים יותר , והחלה בבניית שכונות המגורים באזורים אלה . מבחינה זו יש לראות בתופעות הבנייה וההקמה של השכונות היהודיות החדשות בירושלים של תקופת המנדט תהליך דומה לזה שהיה בשלהי השלטון העות'מאני של בניית שכונות חדשות ליהודי העיר העתיקה ששאפו לצאת מן החומות לבנייה חדשה , מרווחת ונוחה יותר . אך בניגוד למצב במאה התשע עשרה , שבה רוב היוצאים מהעיר העתיקה היו יהודים בני 'היישוב הישן' ואנשי עדות המזרח המסורתיים לקבוצותיהן השונות , נבנו עתה השכונות החדשות על ידי אוכלוסייה יהודית שהייתה ברובה הגדול משכילה , מודרנית , ליברלית וציונית . חשוב להדגיש כי למרות ההיקף הקטן יחסית של האוכלוסייה שהתיישבה בשכונות אלה , הרי בנייתן הייתה החידוש העיקרי בהתפתחותה של ירושלים היהודית בתקופת המנדט . שכונות אלה והאוכלוסייה בהן היו הבסיס להמשך ההתפתחות של ירושלים היהודית הציונית גם לאחר תקופת המנדט , ויש בכך שוב מורשת חשובה של תקופה זו . תופעת מורשת אחרונה בהקשר לאוכלוסייה היהודית בירושלים של תקופת המנדט היא ההרכב החברתי המיוחד של אוכלוסיית היישוב החדש שהחל מתפתח ומתחזק בירושלים בתקופה זו , שהעניק לחברה יהודית זו בעיר את התכונה של חברה 'אליטיסטית' מתקדמת המיוחסת לה עד היום . המעמד המיוחד שזכתה לו שכונת 'רחביה' בקרב היישוב היהודי בארץ כולה , ואשר התחזק מאוחר יותר בתקופת המדינה כאשר שכונה זו הפכה למקום המגורים של ראשי ממשלות ישראל , כמה מנשיאיה ומנהיגים נודעים אחרים שלה , ראשיתו בתקופת המנדט עת הוקמו בשכונה גם המוסדות הלאומיים הציוניים והיא הפכה לא רק למרכז שלטוני יהודי אלא גם למרכז אינטלקטואלי תרבותי לחברה היהודית הישראלית . בכך אולי הייחוד החשוב של ירושלים היהודית בתקופת המנדט . התבסס בה המרכז האינטלקטואלי הישראלי שבחלקו נשען על האוניברסיטה היחידה דאז — האוניברסיטה 50 על כך שגם בתקופת המאה התשע עשרה נבנתה ירושלים שמחוץ לחומות על ידי תושבי ירושלים עצמה , ראי : _בן אריה , העיר העתיקה ( לעיל , הערה , ( 17 עמ' , 448-445 ירושלים החדשה , עמ' 51 . 623-622 על הרכב החברה יהאליטיסטיתי היהודית שהתמקמה בשכונת רחביה ראו : רמון ( לעיל , הערה , ( 45 ומסמך הכתובות המעניין של תושבי השכונה מהשנים 1935 ו : 1936 רחביה , ועד , אגודה הדדית בע"מ , ( 1935 ) פנקס כתובות של תושבי רחביה עם תוכנית השכונה , ירושלים שבט תרצ '' ה ; הוצאה נוספת — תמוז תרצ"ו ( יולי . ( 1936
|
|