|
|
עמוד:516
המנדט . בסוף מלחמת העולם הראשונה , עם הכיבוש הבריטי של ירושלים , ירד מספר היהודים בעיר אל מתחת ל 20 , 000 נפש ; אך עם סיום המנדט הבריטי היו בה כבר קרוב ל 100 , 000 נפש — גידול של פי חמישה לערך . חלק ניכר מגידול זה לא היה פרי עלייה ציונית אידאולוגית אלא פרי ריבוי טבעי של אוכלוסייה ותיקה שנמצאה בו , בעיקרה אוכלוסייה חרדית וזו של בני עדות מזרח , שאליה הצטרפו עולים נוספים בני שתי קבוצות חברתיות אלה שאנשיהן נמשכו במיוחד לירושלים בשל יחסם הדתי המיוחד לעיר זו . אם נתבונן על מפת ההתפתחות המרחבית של שכונות ירושלים היהודית בתקופת המנדט דומה כי נוכל להבחין בה חמישה גושים עיקריים : דרום ירושלים סביב שכונת תלפיות , שבתחילת המנדט היו תכניות יומרניות ביותר לבנייה יהודית בו ואשר כלל גם את אזורי ארנונה גבעת אליהו , מקור חיים , רמת רחל וצפון תלפיות כולל חוות הלימוד שם ; גוש שני סביב שכונת הגנים של רחביה א ו ב , שיצר כאן שטח עירוני יהודי גדול שהכיל בתוכו גם את רחביה ג ו ד , אזור מק ריי , קריית שמואל ועוד ; וגוש שלישי במערב לאורך הציר של בית הכרם קריית _משה בית וגן והשטח שמסביבן . שלושה גושים אלה היוו פריצות יהודיות לשטחים שקודם לכן כמעט ולא היו מאוכלסים על ידי יהודים ועתה הפכו לאזורי מגורים יהודיים חשובים . עם זאת , סך כל האוכלוסייה היהודית שישבה באזורים אלה בהשוואה לחלקים הוותיקים האחרים בירושלים היה קטן עדיין יחסית . לפי מפקד יהודי ירושלים שנערך על ידי הסוכנות היהודית בסוף שנת 1939 הגיע כלל האוכלוסייה היהודית בעיר בשנה זו לקצת למעלה מ . 80 , 000 מתוך זה בכל גוש תלפיות גרו אז רק כ 1 , 250 יהודים ? בכל גוש רחביה רבתי כולל שערי חסד כ 6 , 000 יהודים : בכל הגוש המערבי בית הכרם בית וגן קריית משה ואף גבעת שאול כ 3 , 000 נפש . כלומר בכל שלושת הגושים החדשים הללו חיו כ 10 , 000 נפש — כשמינית בלבד מכלל האוכלוסייה היהודית של ירושלים באותה שנה . לעומת זאת התחזקו ביותר בירושלים של תקופת המנדט שני הגושים היהודים הוותיקים — זה שהשתרע לאורך רחוב יפו ושעיקרו היה סביב אזור מחנה יהודה ואשר כלל בתוכו את השכונות הוותיקות לאורך רחוב אגריפס וכן את כל גוש הנחלאות ; וזה שסביב שכונות מאה שערים והבוכרים שכלל שכונות רבות נוספות : בתי הקדש , כוללים , שכונות אגודות ואף שכונות חברות מסחר אשר בחלקן הגדול נבנו עוד בשלהי השלטון העות'מאני . שני גושי השכונות הוותיקות התמלאו באוכלוסייה נוספת והתרחבו בשטחם , ושכונות חדשות נוספו ונבנו בצמוד להם ובקרבתם . 42 עובדות אלה החלו מתפתחות כבר בשלהי השלטון העות'מאני . ראו בנדון בן אריה , ירושלים החדשה ( לעיל , הערה , ( 17 במיוחד בסיכום עמי 43 . 627-625 על התכניות היומרניות בקשר לפיתוח תלפיות בראשית המנדט ראו : בן אריה , יהתמורות , ' עמי 44 . 412-404 על התפתחות גוש זה ראו : אי רמון , 'דוקטור מול דוקטור גר' — שכונת רחביה בירושלים : היסטוריה , הווי , מסלולי סיור , ירושלים , 1998 עמ' 45 . 32-24 , 18-8 הנתונים חושבו לפי ד' גורכיץ , יהודי ירושלים : חקירה דמוגרפית סוציולוגית של היישוב היהודי לעדותיו על יסוד מפקד יהודי ירושלים שנערך באלול תרצ"ט-ספטמבר , 1939 ירושלים 46 . 1940 על בניית השכונות הוותיקות והתפתחות שני גוש השכונות הללו בשלהי השלטון העות'מאני ראו : בן אריה , ירושלים החדשה ( לעיל , הערה , ( 17 עמ' . 327-209
|
|