ירושלים בתקופת המנדט — העשייה והמורשת

עמוד:509

שהיה מקומי פלשתינאי ביסודו . אך הבחנה זו משנית בהיקפה , שכן בקרב האוכלוסייה הערבית נוצרית גברה בתקופת המנדט ההזדהות הכלל ערבית על פני המוצא הדתי . הדבר התבטא היטב גם בשכונות הערביות שמחוץ לחומות , במיוחד בשכונות הדרום האמידות שבהן גרו יחדיו ערבים מוסלמים ונוצרים בני העדות השונות — יוונים , קתולים , ארמנים , מוסלמים , משפחות מעורבות וכן אירופים נוספים . התפתחות הבנייה בשכונות אלה התבססה בעיקרה על גורם חברתי של מעמד בינוני , ואף בינוני גבוה , שהתגבש בקרב החברה הערבית בירושלים בתקופת המנדט . לוח 2 מציג את האוכלוסייה הנוצרית בירושלים כפי שהתפקדה במפקד הסטטיסטי המנדטורי השני שנעשה בארץ ב . 1931 מעניין כי מפקד זה מבחין בבירור בתוך כלל האוכלוסייה הנוצרית בין זו הפלשתינאית המקומית לבין זו בעלת נתינות של המעצמות הזרות , תוך פירוט חלוקתה בין העדות הנוצריות השונות . בנתונים אלה ההבדל בין שתי האוכלוסיות בולט ביותר . 20 ראו בהרחבה בנושא זה דייוויס , "ירושלים' ( לעיל , הערה , ( 19 עמי , 40-38 והמקורות שם ; וכן ההתייחסות שם ( הערה ( 30 לספר של ראשיד חלידי על הזהות הפלסטינית , שבו הוא מחלק את האוכלוסייה הערבית יותר לפי הלאומיות מאשר לפי הדת והשייכות האתנית . ראו : 1997 _£ . 1 ( 11 : 111111 . _^ ו _?\\ ¥ 0 א . \ _, א _? וו . \ _וו _1-10 ו ! וו 1 _^ 1111 x 11111 0 > רוי 1 <>[\ 1 <> 111 ו > וו 0 [ _ויוו . \ ו \ : 7111 0 >> ווו 1 ר 11 ו 1 ווו 1 _ווווו _* _י . ?( 111 ראו גם ב : 0 / _£ 1988 יץ ו _^ 1 י 1 _, /\ וו \ ו 1 ו 1111 _() _111 א וו _1111 ו ( _111-. \ 11 י . \ ()(/ _ווויו _-1ן . _^ 111 _* 11111 . 7111 () י ו י \ 1 . 21 בלוח הובאו נתונים של העדות הנוצריות העיקריות והמעצמות המערביות החשובות בלבד . הלוח הוכן ועובד לפי : \ ו . 3 \ 11 _, ?; 111 / י 1 _? 1931 . 1-11 . ו \ 11 _י 1 > 1111 / ו , י £ . ; 1 , 11- , / £ _?/ לוח : 2 האוכלוסייה הנוצרית בירושלים — חלוקה לפי כנסיות ואזרחויות , 1931

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא