|
|
עמוד:507
האוכלוסייה הלא יהודית והחברה הערבית הגורם השני שנתייחס אליו הוא האוכלוסייה הלא יהודית בירושלים של תקופת המנדט , והקהילייה הערבית כפי שהתפתחה בה בתקופה זו , חלקן בהתפתחות העיר בתקופת המנדט והמורשת שנותרה מתקופה זו . תקופת המנדט סימנה את ראשית ההתעוררות של התנועה הלאומית הערבית _בארץ ישראל , כאשר ירושלים תופסת מקום מרכזי יותר ויותר בתנועה זו . עם זאת , התרומה הישירה של הגורם הערבי להתפתחות העיר הייתה עדיין מצומצמת יחסית בתקופה זו . ננסה להצביע על כמה היבטים שבהם בלטה בכל זאת פעילותו של הגורם הערבי . ראשית , יש לציין כי העירייה ומוסדותיה נמצאו במידה רבה בשליטה ערבית ; אך התפקיד שנועד לגוף זה בפיתוח העיר היה מוגבל ביותר . בנוסף , סכסוכים פנימיים בין פלגים בחברה הערבית הירושלמית באותן שנים החלישו את יעילות פעילותה וכן את הפעילות של גוף העירייה שנשלט על ידה . נראה כי הדבר החשוב ביותר שאירע בחברה זו היה התפתחות מעמד בינוני ובינוני גבוה , הן בקרב הקהילה _הנוצרית ערבית שבעיר והן בקרב הקהילה המוסלמית . אוכלוסיית מעמד זה נטלה חלק פעיל בהתפתחותה של ירושלים בתקופת המנדט . חל ק ניכר מאנשיה היו קשורים לממשל הבריטי אם כעובדים אם כמי שבאו עמו בקשרים בצורות אחרות והושפעו ממנו . אחרים היו סוחרים ויזמים שההתפתחות העירונית של ירושלים בתקופת המנדט העלתה את מעמדם הכלכלי והחברתי . במרוצת תקופת המנדט הבריטי גדלה האוכלוסייה _הלא יהודית בירושלים במידה ניכרת , במיוחד לאחר 1931 ( ראו לוח ו להלן . ( הדבר נבע בעיקר מגידול בריבוי הטבעי של האוכלוסייה המקומית , וכנראה גם מהגברת ההגירה מהכפרים בסביבה אל עיר הבירה המתפתחת וגדלה . האחרון של העיר בשנה זו : ו _\* מק : _ןי ד _^;> ד / _ע / 10 // מחג <\! ג /> _עי \ י / _' /< " ; . ? 1 ; 1 7 / ' ( : 11 י £ יח _זש י _ןחחאח 1 , 1 ) 1111 ( 111 1948 _^ , א -194א 191 ג \ _"" \ ז _^ ן !\ גי 8 ת 15 ראו בדברי ההקדמה בראשית הספר וההפניות שם למאמרים של אלסברג ורובינשטיין . 16 בךאריה , 'התמורותי ( לעיל , הערה , ( 8 עמי , 426 לוח ; 2 וראו שם הדיון גם בגוף הטקסט בקשר למקורות של הלוח , עמ' . 426-424 בלוח שם , בשורה של מפקד 1922 בטור האחוזים , נפלה טעות ( הוחלפו שתי ספרות . ( הדבר תוקן בלוח הנוכחי . לוח : 1 אוכלוסיית ירושלים במאה העשרים עד 1946 ( מעוגל לאלפים )
|
|