|
|
עמוד:487
שם ניצב הוא בחלון , משקיף על מעוני קול ישמיע הפעמון , האח , מה רב ששוני י קול דודי דופק הוא לי : פתחי לי , רעייתי ! חרש הוא קורא בשמי : יונתי , תמתי ! והלילה כי יארך , זהו כל רצוני , תמיד ישרה אופל כך , כל עוד הוא במעוני . אך כותנתי לבשרי דלתי לו פתחתי , דום ליטף הוא צווארי , צנח על מיטתי . סואן , רוטן הקטר , בשריקה יברכני את ידי לוחץ הנער , שמאלו תחבקני . בלחן המקורי הושר השיר באטיות , בהתרפקות ובסולם מינורי . גננות בירושלים שחיפשו באותה תקופה בצורה נואשת שירים וריקודים לגני הילדים , קלטו את השיר והחליטו לנסות ולהפכו לשיר ילדים : הוציאו ממנו את הרומנטיקה והארוטיקה , ויתרו על כל הבתים עם העברית המליצית המלעילית , והותירו ממנו לפליטה בית אחד , כתוב בעברית פשוטה עם הרים וסלעים ורכבת , שכל ילד יכול להבין . את הסולם המינורי שינו למז'ורי , את המלים 'טס הוא' איחדו ל'טסה , ' ועשו אותו לשיר ריקוד במעגל . הנה כך הצטרף ב 1921 לאוצר הזמר העברי לילדים שיר חדש ישן . בין הרים ובין סלעים מלים : עממי — תירגם ש"ד יפה לחן : בעקבות לחן יהודי עממי בין 1 ?? הרים ז ? ובין 1 ? - סלעים : -ו ? טסה 1 — הרכבת •• ומכל הבחורים אותןל אני אוהבת אם יעזור לנו אלוהינו ראוי היה לעשות פעם עבודת דוקטורט על הנושא : התפתחות התקוות בארץ ישראל בראי הזמר העברי במרוצת מאה ועשרים שנות התיישבות . מה קיווינו לעשות כאן ומה רצינו להיות . התחלנו במשאלה 'לשוב לארץ אבותינו . ' לימים , לאחר ששבנו , ייחלנו 'להיות עם חופשי בארצנו . ' אחר כך האמנו בתמימות כי 'פה בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות . ' איני
|
|