|
|
עמוד:480
הקשיבו נא ! הקשיבו נא — בשמי שמים קול שופר המנסר ! הוי , שורו נא ! הוי , שורו נא על ההךים נאוו רגלי המבשר ! עורה , ל ל ל , עורה , ל ל ל , עורה , עוךה , עורה , עורה , עורה , עוךה , עוךה , עוךה , עוךה , התעוךךה ! עוךה , ישךאל ! קומו ! קומו בנעךכם ובןקניכם ומטיבם על שכמיכם , כל השואף לאור ולדרור — יקום ויבוא נא ! עוךה , התעוךךה ! עוךה , עוךה , עוךה , עוךה עוךה , הרנעוךךה ! עוךה , ישךאל ! הבה נגילה אנחנו מגיעים אל השיר העברי החשוב ביותר שנולד בירושלים באותם ימים . זהו השיר שתיעד את אווירת ההתלהבות והשמחה שאפפה את יהודי ירושלים בתחילת תקופת השלטון הבריטי . השיר המפורסם הזה — 'הבה נגילה' — ששרים אותו בכל קצווי עולם מערבות סיביר ועד ארץ האש , והקליטו אותו זמרים לאומיים ובין לאומיים , נחשב כמעט לתעודת הזהות של הזמר העברי . איך בא שיר זה לעולם י איש המפתח מאחורי השיר הוא אברהם צבי אידלסון , שקרא לעצמו בן יהודה . איש אשכולות היה : המלחין היהודי המקצועי הראשון בירושלים ובארץ כולה , מורה לזמרה ולנגינה , מעבד מוזיקלי , מדריך ומנצח מקהלות , חזן ומטפח פרחי חזנים , חוקר המוזיקה היהודית שליקט וכינס בשקדנות אלפי מנגינות יהודיות של בני כל העדות והשבטים . אידלסון היה ראשון המקליטים בארץ , וביתו בשכונת עזרת ישראל בירושלים היה אולפן ההקלטה הראשון בארץ . על כל אלה נחשב אידלסון לאישיות ציבורית רמת מעלה בירושלים של אז . כשהתחילו לחגוג בירושלים את יום הגאולה היו כל העיניים נשואות אל אידלסון , בתקווה שיוציא מתחת ידו את השיר האולטימטיבי שייתן ביטוי למאורעות ולרחשי הציבור . אידלסון נטל על עצמו את המשימה ; אך במקום להתנסות בהלחנת מנגינה חדשה שספק תיקלט ספק לא , העדיף לבחור מתוך האוסף שלו ניגון ששמע בחצרו של האדמו"ר מסדיגורה , ניגון ללא מלים , שנראה לו ראוי לאתגר הנדרש . הוא החליט לנסות אותו אצל תלמידיו בבית הספר למל בירושלים , שקלטו את הניגון בקלות . מכאן ואילך קיימות שתי עדויות : האחת אומרת שאידלסון ביקש מתלמידיו לסייע לו לחבר מלים מתאימות לרוח השעה , ומאחר שבימי חג וישועה נוהגים לומר תפילת הלל , השתמשו התלמידים בפסוק
|
|