|
|
עמוד:448
( ג ) באמצעות מחקר אתנומוזיקולוגי . עם הגירתו של אברהם צבי אידלסון ב 1921 איבד היישוב חלוץ מחקרי בשיעור קומה ביךלאומי _, אשר בתוקף הנסיבות לא זכה להכרה ולתמיכה שהיה ראוי להן . רק ב 1935 התמלא החלל שהשאיר אחריו , עת השתקעו בירושלים החוקרים רוברט לכמן ( 1939-1892 ) ואדית ( אסתר ) גרזון קיוי . ( 1992-1908 ) לכמן , שערך קודם לכן מחקר מעמיק באי התוניסי ג'רבה והיה מן הדמויות המרכזיות בכנס המוזיקולוגי בקהיר ב _, 1932 ערך מחקר רב היקף ברחבי הארץ שכלל מאות רבות של הקלטות , והקים באוניברסיטה העברית בירושלים את ארכיון ההקלטות . לאחר מותו בטרם עת המשיכה אדית גרזוךקיוי את מפעלו , והפכה את המחלקה למוזיקה בבית הספרים הלאומי למרכז חלוצי של מחקר העדות הרבות בארץ ישראל . תקופת המנדט כיוצרת התשתית המוזיקלית תקופת המנדט — וליתר דיוק , שני העשורים הראשונים שלה — ביססו את התשתית הממסדית והאידאולוגית של חיי המוזיקה בירושלים . מוסדות הביצוע והחינוך המוזיקלי שהוקמו בתקופה זו מוסיפים להתקיים ברציפות עד היום הזה , אם גם עברו שינויים ארגוניים פורמליים מסוימים : תזמורת שירות הרדיו הייתה עם קום המדינה לתזמורת קול ישראל , וב 1972 הורחבה והייתה לתזמורת הסימפונית ירושלים . האקדמיה למוזיקה ולמחול ע"ש רובין היא המשכו הישיר של הקונסרבטוריון _הארץ ישראלי , לאחר שינוי ארגוני שעברה ב . 1947 החוג למוזיקולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים שהוקם ב 1965 נבנה על תשתית המסורת המחקרית והספרייה שכבר התבססו בבית הספרים הלאומי . שידורי קול המוזיקה הם המשך ישיר לתכניות הצנועות ששודרו בשירות השידור המנדטורי . קונסרבטוריונים קטנים שהוקמו מאז בירושלים התבססו בתכניות הלימודים שלהם על מודל בית המדרש לנגינה , והתכנית למוזיקה ערבית שנפתחה באקדמיה למוזיקה בסוף שנות התשעים הייתה המשך עקיף לשיעורי המוזיקה הערבית והמזרחית שניהלו עזרא אהרון ואדית גרזון קיוי . יוזמיהם של המוסדות הירושלמיים גילו ראליזם וזהירות , להוציא את המרכז העולמי למוסיקה עברית על יומרותיו חסרות הבסיס המציאותי . למרות משברים אישיים וכלכליים התמידו מוסדות אלה בקיומם , וגם הפסקת פעילותה של חברת הנגינה לאחר 15 שנות פעילות אינטנסיבית לא הביאה להפסקת הקונצרטים של מוזיקה קמרית . בכך בלט ההבדל בין ירושלים לבין תל אביב , שבה הוקמו בשנות העשרים גופי ביצוע רבים שהיו תלושים מן המציאות וכך הגיעו למשבר תוך תקופה קצרה , במיוחד האופרה הארץ ישראלית , התזמורת הסימפונית שהקים מקס למפל והאנסמבל הקונצרטי שהקים קומפנייץ . התזמורת הארץ ישראלית ( לימים הפילהרמונית הישראלית ) הצליחה להגיע למעמדה היציב ולרמתה 42 על לכמן ראו י 1 <\ _- _/> _1- / 1 י -1 < 1 \\ ' 1 . ח 01 _;[* 0 ו 11 ו 11 ב 1 1 ( 01-108 . קק . ( 19741 . הקלטותיו של לכמן , אשר בצוק העתים בוצעו על תקליטי פח זולים , הועברו לפורמט דיגיטלי בפונותקה הלאומית , בית הספרים הלאומי . ספרה המקיף של פרופ' רות כץ על מפעלו של לכמן בירושלים עומד לצאת לאור בקרוב .
|
|