|
|
עמוד:442
לא נמנה על הקהל אנין הטעם של החברה . קונצרט של הכנר המפורסם אנריאס ויסגרבר באולם 'ציון' עורר שערורייה , כאשר אחדים מהמאחרים נכנסו לאולם ברעש גדול ואחד מהם אף הביא לאולם כלב שנבח בעת הנגינה . כתב 'הארץ' המליץ בלגלוג כי מארגני הקונצרטים 'ידפיסו בתוך התכנית של הקונצרט ויכתבו בפירוש בכל המקומות הדרושים . " כאן מוחאים כף" או "כאן יושבים במנוחה ואין מפריעים את הסדר" כמו שכתוב במחזורי 25 הנשים "כאן בוכין , " מאחר שאין מוקדם ומאוחר לקהל שלנו במחיאות כפים . ' בדרך זו נקבעו כבר בשנים הראשונות למנדט הבריטי דפוסי הפעולה של חיי המוזיקה בארץ בכלל ובירושלים בפרט , שעיקרם הכשרת צעירים בבתי ספר לנגינה תוך התמקדות בהוראת פסנתר , כינור וצ'לו , וכן העתקת המודל המרכז אירופי של חיי מוזיקה שהתמקד באופרות , יצירות סימפוניות ומוזיקה קמרית קנונית , בעיקרה מוזיקה _קלאסית רומנטית גרמנית , ולצדן קונצרטים מזדמנים של שירי עם ופרקי חזנות יהודיים ממזרח אירופה . באוקטובר 1926 פרסם המבקר והמלחין יעקב וינברג את 'סיכום העונה המוזיקאית : ' בשימנו עין על החיים המוזיקאליים של ארצנו מרגישים אנו את ההבדל שבין נקודה אחת בארצנו — תל אביב מצד אחד ויתר ערי ארצנו מהצד השני . תל אביב כבר שבעה יותר מדי מוזיקה וביתר ערי ארצנו אין כמעט חיים מוזיקליים ציבוריים .... לכל הקונצרטים שבארץ - מלבד שבתל אביב — אופי מקרי . לדוגמה יכול אני להביא את ירושלים העיר המרובה באוכלוסין מכל ערי ארצנו , ומראשית חודש אפריל , שאז היה הקונצרט של ה' חפץ ועד היום , כחמישה חודשים , לא נערך אף קונצרט אחד . וינברג התעלם משום מה מפעילותה הסדירה של החברה למוזיקה ; אולם הערותיו משקפות את התהליך המהיר של גידולה המסחרר של תל אביב בשנתיים שקדמו לסקירתו אשר הגבירו את ההבדל בין שתי הערים , במיוחד עם תחילת פעילותה של התזמורת בניצוח מקס למפל , שהופיעה אך ורק בתל אביב . האוניברסיטה העברית בירושלים והקונסרבטוריון הארץ ישראלי מרבית יוצאי גרמניה בקרב העלייה החמישית בחרו להתיישב בתל אביב ובחיפה . עם זאת , תרומתם של המוזיקאים יוצאי גרמניה לחיי המוזיקה בירושלים הייתה רבת משמעות הן מבחינה מספרית והן מבחינה איכותית . לראשונה השתקעה בירושלים קבוצה משמעותית של מבצעים ושל מלחינים מקצועיים מנוסים . האוניברסיטה העברית נכנסה אל תחום המוזיקה בשני ערוצים . בית הספרים הלאומי קיבל _ב 1928 תרומה לרכישת ספרים בתחום המוזיקה היהודית , ובעקבות זאת פיתח אוסף גדול של ספרים ותווים , הן ברכישה והן מתרומות של אספנים . באביב 1933 25 הארץ , 28 בדצמבר 26 . 1923 ראו הירשברג , 'התפתחות הגופים המבצעים' ( לעיל , הערה , ( 8 עמ' 335-331 ללוחות השוואתיים של מופעי מוזיקה בשנות העשרים והשלושים . 27 הארץ , 1 באוקטובר 28 . 1926 יואב גלבר , מולדת חדשה , ירושלים , 1990 עמ' . 252 1011 X 1111 811111-1111 . 20 \ 1 ; 1 )/ 1930 29
|
|