|
|
עמוד:429
גם אנה טיכו יודעת להתבונן בפיכחון רב במציאות החברתית הירושלמית . בביתו של בעלה רופא העיניים היא פוגשת יהודים וערבים , ילדים , נשים וזקנים , עשרות פרצופים שהיא מציירת מתוך אמפתיה גדולה . עם זאת , דומה שאת המטפורה המרכזית שלה היא מגלה לא בבית ולא בגן האירופי הסובב אותו , אלא בהרי ירושלים על גבול המדבר . המסתכל בציוריה ( עיפרון , פחם , שמן ) לא ימצא כלל את ההר האלפיני אלא את הגבעות הנמוכות של המזרח הרך והבעייתי כאחד . ארדון יורד מן ההר אל תוך נחל קדרון לא כדי לחפש בו את עמק יהושפט המפורסם , שבו יתרחש בין צבעי ארדון האפלים יום הדין הנורא ( ראה יואל ב : א-יא . ( ארדון מעיד מתוך ציוריו ( קווים , צורות , כתמים ) על מהי משמעות היות צייר יהודי בירושלים בשנות השלושים ארבעים . כל הרוצה להמריא משם אל הגבהים התנכיים , שיערב לו . אביא כאן קטע מתוך רשימה של יעקב פיכמן 'סלעים בירושלים' וראו את ההבדל בין משורר זה לבין הציירים הירושלמים . אצטט חלק מן הקטע ולא אוסיף דבר : אם סיפרת בחן ירושלים , ספר גם בחן סלעיה . סוד לסלעים אלה , ורגעים יש כי יפרפרו בכל כובד _גלמיחם , בשיחים ברוח . ברגעים אלה הסתכל בהם , הקשב להם ממושכות , וראית שאף להם חליפות ותנועה . אף הם צומחים ונובלים באין רואה , באין יודע את חייהם החתומים . כל יום חורת בהם לאטו את אותותיו , אותות לא יימחו . הסתכל בהם והבחנת את כל _נימי הרז , מגעי הפלא , שקפאו בקמטיהם לעולם . משהו שמור בהם אשר גם בקיפאונו לא ינוח , והוא אשר , לרוח ערב , ירעיד את לבך _כקנענעי עוגב . בטיולי אתמול עם השקיעה נתקלתי בציבור סלעים שמשך אותי כחורש צומח . כל סלע , נפעם מרוח ההר הצוננת , כמו הזמינני לגעת בו , להחליק עליו באצבעותי . מדי לכתי במשעול הצר שבין גושי האבן הרבוצים , עלה הד צעדי רם ומופלא בדממת הערב . והיה רצון לעמוד פה ארוכות , להקשיב , לשפוך שיח , כבקרבת היכל . הערה אחרונה : באותה עת — העת המנדטורית — בה הגיעו קרקואר , טיכו וארדון וציירו בירושלים , הגיעו יהודים אחרים אל העיר מכיוונים גאוגרפיים אחרים . יהודים מבוכרה , מפרס , מסוריה ומכורדיסטן עלו והקימו שכונות בירושלים . הם בנו בה בתי אבן יפים , והאבן הירושלמית שנחצבה מן הגבעות מסביב נענתה להם . האבן לא העמידה בפני החוצבים והסתתים הללו ( שאת חלקם הכרתי בימי ילדותי בשכונות ירושלים ) קשיים וסבכים ( עליהם סיפר לנו גדעון בהרצאתו . ( הם עשו אמנותם באבן . כך הם כתבו את שיריהם . אפשר שבתים אלה , בצפונה ובמערבה של העיר , הם מן היצירות האמנותיות היפות ביותר שנוצרו בעיר הנצח הזאת בתקופת המנדט הבריטי . בתים אלה , גם אם זקנו , עומדים עדיין בירושלים ומחכים לגילוים . 3 כתבי יעקב פיכמן , תל אביב תש"ך ; יספר המראות , ' שם , עמי קפ .
|
|