|
|
עמוד:419
מציורי תוניסיה של מורהו פאול קליי . לבין האל צבע של הנוף המקומי — דווקא הוא אחראי לבדים הכהים . מן הסתם בהסתמך על עדותו של ארדון , תיארה וישני : 'עת פסע בינות לגבעות ירושלים הוא חש קשר מיסטי לאדמה . הגם שמעולם לא ראה אפילו צילום של סביבתו החדשה , הוא חש שהוא שייך לקרקע : "יש כאן משהו שהוא בן אלפי שנים , משהו שורשי . כאן יכולתי לחוש בשורשים הללו ... לפתע הייתה לי קרקע לציורי ... יכולתי לצייר ' ... " בעברו הגרמני , כתלמיד ה'באוהאוס' ואף לאחר מכן , ארדון לא צייר נופים . עתה , בירושלים , התמקד בנוף , בגבעות ובגיאיות המקיפים את ירושלים : הר הזיתים , עמק קדרון , ענתות , עמק המצלבה , עין כרם ועוד . 'בהרי יהודה' ( 1935-1934 ) הוא ציור כהה בגוני אומברה שרופה ואוקרים , חשוך במורדותיו באזור חורש זיתים , מואר בזיו בפסגה ובשיפול ימני , וכולו גלי חריצים וטרסות . מסתורין , אימה והתגלות מאפיינים את ציור הנוף הנדון , אשר לגביו התבטא ארדון במונחי 'מיסטיקה . ' עמק קדרון והר הזיתים כנופי קברות , אך גם כנופי עלייתו השמימה של ישו או שובו המשיחי המיוחל . במאמרו מ , 1949 ' האמן והאדמה , ' תיאר ארחץ את מפגשו הראשון עם הנוף כמפגש רווי אימה ובעמידה מול ראשוניות מהממת . ציור הנוף של עמק _קדרון נולד — כך מדווח ארדון באותו מאמר — כהתגלות ( חיזיון ) בראי קדום ; זאת לאחר סרבנות של הנוף להתמסר לצייר . רק לאחר שחל שינוי פנימי בצייר מתקיים השינוי החיובי על הבד , והשינוי הוא בהפיכתו של הצייר לאדמה . בציורי עמק קדרון , דרמה של עננים ( השפעת אל גרקו (? ותנועה חומה כלפי מעלה ( מעל יד אבשלום ) עונות לנוף הקברים המואר ומוצלל חליפות . האווירה חזיונית . בגרסת 1942 ( אוסף איילה זקס , תל אביב ) מצויר הנוף באקספרסיוניזם של ים ירוק שחור ( גלים ו'קצף' לבן : ( במקור , ציור טביעת הספינה 'סטרומה' לעת ליל . _ארדון שינה את נושא הציור במהלכו , והקרין את אור הירח על יד אבשלום כמין התגלות רפאים . ארדון חיבר את הציור לזכר אחיו יהושע , שנספה בשואה , ולפיכך 'הר הזיתים בלילה' הוא רקוויאם שקט . ' עמק קדרון' מ 1939 עודנו בעבוע של אדמה סלעית יבשה המורכבת מאין ספור גלים של אורות וצללים , עתירי אימה , מסתורין וחזיוניות . באותה שנה צייר ארדון מראה בהיר של גבעה ירושלמית ; אך הבד כולו הוא בהתפרצויות של אי שקט בתוככי הצחיחות הגדולה . הבד קודח כולו בפרדוקס של פעילות וולקנית ושלוות נצח . לאדם אין כאן סיכוי . אט אט , בנופי עמק המצלבה ( 1939 ) ועין כרם , ( 1944 ) החל ארדון לפשר בין היובש הממית של הרי ירושלים לבין פריחה אביבית , עצים ובתים . אט אט חדרו ירוקים ואדמדמים להבלחות האוקריות שמתוך הצללים החומים שחורים , הגם שהגופים נותרו נופי טבע 'קשים , ' נטולי אדם , הטבע כמאמץ הישרדות בין טרשים לחמסין . היוליותה של האדמה ככוח קמאי , אפל , אלים ואי רציונלי קשורה בתודעת ארדון 1 _£ 1974-1975 43 ז _?* _¥ 0 א < 1 << 11 . ו >' _,, \ חו _01 _\/^ 1 ו \ _1101 ( להלן : וישני , ארדון 44 . ( שם , עמ' 45 . 25-24 שם , עמ' 46 . 28 מרדכי ארדון , 'האמן והאדמה , ' קמה , 1949 ( להלן : ארדון , 'האמן והאדמה , ( ' עמ' 47 . 397-396 וישני , ארדון , עמי . 29
|
|