|
|
עמוד:401
בה ביחד מתוך כבוד לזולת . אינני יודע מה היה אומר היום . וודאי היה סובל נוראות . הרי הוא היה הראשון למחאה ותוכחה על עוול ופשע וביזוי האדם . המלון הזה שבו אנחנו מצויים היום שימש סמל לשלטון המנדט הבריטי . אינני מתגעגע ' לימים הטובים ההם . ' הבריטים שלטו בארץ 30 שנה ושבו לארצם . ואנחנו כאן כשם שהיינו כאן מקדמת דנא ומולנו הערבים שאף הם מכאן זה דורות רבים . עלינו לנסח מחר אחר לעמי הארץ הזאת , העייפה להורגים , ולהמשיך לבנות עם וליצור תרבות שנהיה גאים בה . כל החשבון עוד לא נגמר . יגאל שוורץ : ירושלים וארץ ישראל ב'ספרות המנדט' ברשותכם , אני מבקש לפתוח באנקדוטה . הדוברים לפני חלקו זה על זה בכמה סוגיות . אבל , ביחס לסוגיה אחת התברר קונצנסוס . כולם הסכימו , כמדומה , שבין ירושלים כ'מקום' ' ) לוקוס ( ' לבין תל אביב כ'מקום' מתקיים ניגוד סמנטי ברור , שיש לו כמה וכמה מאפיינים מובהקים . אל הקונצנזוס הזה , שדורש , כמו כל קונצנזוס , רענון , בחינה מחודשת , התייחס פעם גיל חובב , בנם של משה ודרורה חובב , נצר למשפחת בן יהודה , ירושלמי שבירושלמים . חובב כתב מסה , שכותרתה 'קו , ' 405 ובה הוא מסביר מדוע החליט לעבור לתל אביב . לעניין זה , הוא נדרש לדיכוטומיזציה ה'מיתולוגית' של שתי ההוויות האורגניות בין היתר , הוא מספר , שכשהיה נער , היה לו ברור כשמש שבירושלים גרים הפרופסורים ( החכמים , ( ואילו בתל אביב גרים הקבלנים ( העשירים . ( והנה , לאחר שהות מה בתל אביב , התברר לו שיש בה זן שלישי - פרופסורים חכמים שהם , רחמנא לצלן , גם עשירים — וכך , באחת , כל תמונת העולם שלו התערערה ... ועכשיו , להרצאתו של פרופ' אבנר הולצמן . תחילה , אני מבקש לחלוק אתכם את התרשמותי מרוחב התמונה שהוצגה לפנינו ומעושר הפרטים הנכללים בה . זוהי , כדרכו של הולצמן , עבודה גדושת ארודיציה . הוא איזכר כאן עשרות יצירות , חלקן ידועות , ואחרות שכוחות ומעלות אבק . ואת כולן הוא שזר במחרוזת אחת . זוהי מחרוזת עשירה ומרשימה , אבל היא מעוררת כמה תהיות : תהיות ביחס לדרך השזירה , כלומר , ביחס למה שכבר נעשה ; ותהיות ביחס לדרכי שזירה אלטרנטיביות , כלומר , ביחס למה שלא נעשה , ואולי היה יכול וצריך להיעשות . פרופ' הולצמן הציג לנו מערך תלת דורי דיאלקטי . את הזיקה לירושלים בספרות העברית , או מוטב , הארץ ישראלית , בתקופת המנדט הוא סיווג לשלוש חטיבות , על פני ציר הזמן שבין סוף מלחמת העולם הראשונה למועד יציאת האנגלים מהארץ . שלוש חטיבות , שהם גם שלושה שלבים , שיש ביניהם , על פי ראות עיניו , קשרים ביו סוציולוגיים וגם קשרים ספרותיים . השילוב בין שני סוגי הקשרים מתבטא בכותרות שהוא הצמיד לכל פרופי יגאל שוורץ — ראש המחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן גוריון בנגב , העומד כיום גם בראש המרכז לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית , שהוקם לאחרונה באוניברסיטה זו . אחד מפרסומיו החשובים הוא הספר 'לחיות כדי לחיות : אהרן ראובני — מונוגרפיה / יאמנות הספור של אהרן ראובני על אהרון ראובני , איש ירושלים , אחיו של נשיא המדינה יצחק בן צבי
|
|