|
|
עמוד:388
נאמר במפורש ) נוכחת ירושלים של שנת 1947 במוחשיות רבה יותר , ולכאורה דיוקנה העולה מן הסיפור קשה ומר . כל כולה אוסף של שכונות מקוטעות שביניהן מפרידים קוצים וסלעים ; היא טעונה אלימות מלחמתית פוטנציאלית המתממשת מדי פעם בפיצוצים ובמטחי יריות . ובלילות העוצר עוטפת אימה חשכה את תושביה היהודים , החשים בחריפות את פגיעותם בתוך המרחבים העוינים שמסביב . עם זאת , כל היסודות הקשים האלה מתמתנים מאוד בשל השילוב בין נקודת הראות הנאיבית ושוחרת הטוב של הילד המספר , העלילה הממוקדת בידידות שרקם עם החייל הבריטי והעיצוב הלשוני ההדור . וכך , המנגנון הסיפורי חותר בכל האמצעים להרמוניזציה ולאסתטיזציה של חומרים שמטבעם אינם מלבבים כלל . אופייני הוא הקטע הבא , המנסה לפשר במחי אחד בין נציגיהם של כל הניגודים המתוחים המרכיבים את עולמו של הגיבור ואת ההוויה הלאומית פוליטית הירושלמית : מדוע לא נוכל להתאסף פעם אחת כולנו בחדר האחורי של אוריינט פאלאס , סרג'נט דנלופ ואמא ואבא ובן גוריון ובן חור וירדנה המופתי חג' אמין והמורה מר גיחון ומפקדי המחתרת ומר לצרוס והנציב העליון , כולנו , גם צ'יטה ואמו ושני האבות המתחלפים , לשוחח שעתיים שלוש , להבין סוף סוף זה ללב זה , לוותר קצת , להתפייס ולסלוח ? לצאת יחד אל שפת הנחל ולראות אם כבר שב ונישא בזרם התריס הכחול שנסחף ? כעין השלמה לא בדיונית לשני ספרים אלה מצויה במסה סיפורית שחיבר עוז בזמן שכתב את 'פנתר במרתף , ' ופרש בה את המודל האוטוביוגרפי שמאחוריהם . את שכונת כרם אברהם בצפון העיר , שבה נולד וגדל , תיאר בפרובינציה בתוך פרובינציה : מנותקת מ'ירושלים האירופית , ' מעוז העילית האינטלקטואלית שברחביה ובסביבתה , ובעת ובעונה אחת מרוחקת מן המחוזות המסעירים שבשפלת החוף ובעמק , שם מוגשמת הציונות בידי גזע חדש של יהודים גיבורים . החיבה וההומור הסלחני האופפים חיבור זה תורמים לריכוך האמיתות הקשות המושמעות בו על החיים בירושלים באותן שנים : החל במראות העזובה של העיר צרובת השמש וכלה בפיצול החריף של היישוב היהודי בה לקבוצות אידיאולוגיות עוינות , וכל זאת על רקע סכנת החורבן שעמדה בחלל האוויר כאשר התקרב הצבא הגרמני לארץ ישראל בימי מלחמת העולם השנייה . היצירה העיקרית של עמוס עוז שבמרכזה ירושלים בימי המנדט היא 'הר העצה הרעה' — קובץ של שלוש נובלות המתרחשות בשנים . 1947-1946 אווירתה המתוחה של התקופה , המערבולת הפוליטית וההכנות החשאיות למלחמה ממלאות תפקיד חשוב בשלושת הסיפורים . מעבר לכך מוחשת היטב אימת החיים הקבועה בעיר הטרשית שעל גבול המדבר : 'בלילות היו הגיאיות מסביב רוחשים . פראות הטרשים והרכסים שאפה להגיע עד קירות הבית . תנים צעקו מקרוב והדם היה קופא בעורקים למחשבה על פסיעותיהם הרכות והמתוחות בין השתילים , לרגלי התריסים המוגפים , אולי במרפסת עצמה . ' 65 פנתר במרתף , עמ' 66 . 91-90 עמוס עוז , 'מעבר להרי חושך , חיים בלי חשבון , ' ב . הסופר , גיליון מסי 1 ( נובמבר , ( 1994 עמ' . 12-3 כונס בשינויים בספרו : כל התקוות : מחשבות על זהות ישראלית , ירושלים , 1998 עמ' 67 . 247-225 עמוס עוז , הר העצה הרעה , תל אביב תשל"ו . 68 שם , עמ' . 27
|
|