|
|
עמוד:386
המסעירים בגימנסיה הירושלמית בשלהי שנות השלושים , ומגולל את פרשת היחלצותה של קבוצת נערים בראשות מורם הכריזמטי לפרוץ את מדיניות ההבלגה של הנהגת היישוב . יחד עם זאת . החטיבה המשמעותית ביותר של יצירות 'מנדטוריות' מפרי עטם של ילידי העיר וחניכיה התהוותה משלהי שנות הששים ואילך — כלומר , במקרה או שלא במקרה פנו כמה סופרים בולטים אל ירושלים שלפני 1948 דווקא לאחר הסרת הגבול בין חלקיה ב . 1967 מדובר בראש ובראשונה בקבוצה של רומנים ונובלות הקרובים זה לזה בחומריהם ובעמדות היסוד שלהם , מפרי עטם של שלושה סופרים ו שולמית הראבן , עמוס עוז ודוד שחר . שולמית הראבן עלתה ארצה עם משפחתה מווארשה ב 1940 בהיותה כבת תשע , וחיה בירושלים עד היום . את רשמיה הסותרים לנוכח העיר המקסימה והמאיימת שהצטיירה לה בילדותה ובנעוריה הביעה תחילה בשירה ; אך היצירה המרכזית המבטאת את חוויית ירושלים שלה היא הרומן 'עיר ימים רבים . ' זהו 'רומן מנדטורי' מובהק על פי מסגרת הזמן שלו , משום שעלילתו נמשכת בין שלהי תקופת השלטון העות'מאני לבין שנת , 1945 ומשולבים בה אירועי הזמן הבולטים כמו מאורעות תרפ '' ט והדי מלחמת העולם השנייה . עם זאת , העלילה רופפת וסתמית למדי וברור שלא ציר הזמן הוא העיקר בספר , אלא המרחב הירושלמי על קהל הדמויות הסובבות בו . לכאורה הגיבורה הראשית היא שרה אמריליו , בת למשפחה ספרדית מסועפת , שהסיפור מלווה את צמיחתה , עוקב אחרי חייה ואהבותיה ונצמד ארוכות אל תודעתה . אך כשם שאין זה סיפור עלילה מובהק גם אין זה סיפור של דמות אחת , משום שחייה של שרה משולבים בפסיפס אנושי עשיר ביותר . מלבד בני משפחתה הענפה לדורותיהם נוכחים ופעילים בסיפור עשרות מכרים וידידים יהודים , אנגלים וערבים , ומוצגות בו תמונות מפורטות מהקשרי חיים שונים , כגון : בית ספר עברי לבנות , בית החולים של הפרופסור היינץ ברזל , בית הבושת של סעדה , משפחת הסוחר האמיד סובחי ביי ואשתו פאיזה , טיול רכיבה של קצינים בריטים , מסעדה ערבית ליד רמאללה , סדנה מחתרתית לייצור נשק של ארגון ההגנה . התקופה המעוצבת ב'עיר ימים רבים' קשה ואכזרית , והספר רצוף תיאורים של מתחים לאומיים המתממשים במעשי אלימות תכופים שגם שרה ומקורביה נופלים להם קורבן . אף על פי כן , הרושם הכולל שהוא משרה הרמוני ומפויס עד להפתיע . כמה גורמים אחראים ליצירתו של רושם זה . ראשית , פרצי האלימות נתפסים בדרך כלל בהפרעות חולפות שאין בכוחן לערער את יסודותיו של סדר החיים התקין , המתגלם למשל בהתכנסותם של בני משפחות אמריליו וברזל עם ידידיהם הערבים והאנגלים להאזין לנגינת יצירות שוברט . הכל מסתדר ונרגע : הדוקטור ברזל שנדקר בסכין בריאותיו מחלים לאיטו , האיכרים הערבים מצור בהר התובעים בכוח את הבעלות על ביתה של שרה ברחוב מליסנדה נכנעים ונסוגים , וגם מלחמת העולם השנייה מסתיימת לבסוף . שנית , על הספר כולו שפוכה רוח סובלנית : _בני אדם מכל העדות והלאומים מוצגים בו על חולשותיהם ועל המגוחך שבהם , אבל בלא 57 הנ"ל _, פרשת גבריאל תירוש , תל אביב 58 . 1965 ראו : שולמית הראבן , יירושלים דורסנית / ירושלים דורסנית : שירים , מרחביה , 1962 עמ' 59 . 8-5 שולמית הראבן , עיר ימים רכים , תל אביב 60 . 1972 ראי : _עינת ברעם אשל , '' חובות של זמן : " ירושלים כמרחב פואטי _ואידאי ביצירת שולמית הראבך , עלי שיח , 40 ( קיץ תשנ '' ח , ( עמי . 66-55
|
|