|
|
עמוד:383
לוח זמנים זה ממחיש את המקום המיוחד השמור ל'שירה' בדיוננו . מצד אחד זהו רומן שהתהווה בתוך תקופת המנדט הבריטי , על סמך ניסיון אישי של המחבר ומתוך קירבה בלתי אמצעית אל העולם המתואר בו . מן הצד השני שמור לו יתרונה של הפרספקטיבה הכוללת , משום שהעובדה שכתיבתו התנהלה בעיקרה בשנים 1949-1948 איפשרה לעגנון להשקיף במבט מסכם על ירושלים המנדטורית כעל הוויה היסטורית חתומה . גיבורו של הרומן הוא , כידוע , מנפרד הרבסט , מרצה להיסטוריה של ימי הביניים באוניברסיטה העברית , אב לבנות בוגרות , הנמשך בעוצמה אל האחות שירה מאז שפגש בה בבית החולים שהיא משרתת בו , בשעה שהביא לשם את אשתו הכורעת ללדת את בתם השלישית . הרומן רחב היריעה מלווה את הרבסט בכל מעגלי חייו : בפרשת האהבים החשאית שלו עם שירה , בחיי המשפחה שלו עם אשתו המסורה הנרייטה ובנותיהם , בחוגים החברתיים שהוא נע בהם , בשיגרת עבודתו כחוקר וכמורה באוניברסיטה ובחיי הלימוד והעיון שלו הסובבים בעיקרם סביב מחקרו הגדול על דרכי קבורתם של המתים העניים בממלכה הביזנטית . כל זה מתרחש בירושלים של ימי המנדט , המוצגת לעינינו בשני פרקי זמן עיקריים . האחד הוא ההווה הסיפורי , זמן ההתרחשות של העלילה , המשתרע על פני המחצית השנייה של שנות השלושים ותחילת שנות הארבעים . פרק הזמן השני מצטייר בעיקר מתוך קטעי הזיכרון של הרבסט , וכולל את התקופה שקדמה לכך . מדובר בכעשר שנים , שתחילתן ביום שעלה הרבסט ארצה להיות בין ראשוני מוריה של האוניברסיטה העברית , כלומר באמצע שנות העשרים , ובלבן מאורעות תרפ"ט החוזרים ונזכרים ברומן כחוויה טראומטית . לזה יש לצרף פרק זמן מוקדם יותר - ירושלים שלפני מלחמת העולם הראשונה — שכמובן אינה יכולה להיות חלק מאוצר _זכרונותיו של הרבסט , אבל היא בהחלט חלק מזכרונו של _עגנון . המספר , בבחינת נציגו של המחבר , חוזר ומעלה את דיוקנה של ירושלים בראשית המאה העשרים — ירושלים שתוארה ברומן 'תמול שלשום' — בעיקר לצורך המחשת השינויים הגדולים שחלו בה מאז לטובה ( התרחבות היישוב היהודי החדש ) ולרעה ( התערערות הביטחון האישי . ( עיקר המרחב הגיאוגרפי של הרומן משתרע בין סביבת מגוריו של הרבסט בשכונת בקעה ובתלפיות הסמוכה אליה לבין מקום עבודתו באוניברסיטה על הר הצופים ומקומות המיפגש שלו במרכז העיר — בעיקר ברחוב בךיהודה וסביבתו ובשכונת רחביה . הרבסט מחבב מאוד את ההליכה ברגל , ומסלולי שיטוטיו המרובים מצטרפים לכדי מיפוי מפורט של המרחב הירושלמי המגוון . ירושלים של 'שירה' היא עיר חולין ריאלית שמראותיה וצליליה אינה מלבבים : 'לא ק ל היה האויר שברחוב , בנזין שרוף ואבק לוהט וזיעת בני אדם ודודים של אשפה וריח טיטון עלו בערבוביא , ומתוכו עלה קול ריצת אבטומובילים וקול קרקור מכונות הכתיבה שבמשרדים וצווחת מוכרי עתונים ועינים רעות של שוטרים ופסיעות עזות של נערי הערביים וצעקת כלבי הפקר והתלבטיות של בני אדם שאינם 48 על ריבוד התקופות הזה ב'שירה' ועל עוד עניינים שבתחום דיוננו , ראו : שמואל ורסס , 'ירושלים של עגנון , ' דבר , 9 במרס 16 , 1990 במרס . 1990 כונס בספרו : _ש"י עגנון כפשוטו : קריאה בכתביו , ירושלים תש"ס _, עמ' . 300-291
|
|