|
|
עמוד:363
מיכאל הד : אני מבקש להתייחס למידת השפעתה של האוניברסיטה העברית לא רק על ירושלים אלא על היישוב בכללותו . נראה לי ששאלת ההשפעה בעייתית גם בשיח היסטוריוגרפי כיום : כיצד אנו מודדים השפעה כזו , מאיזו נקודת מבט אנחנו מסתכלים על כך ? דומני שאחת הדרכים הטובות והמהימנות לבחון זאת באופן כמותי נעשית כיום במסגרת מפעל תולדות האוניברסיטה העברית , והיא לבדוק את בוגרי האוניברסיטה בין 1928 ל : 1948 מה היו הקריירות העתידיות שלהם , אלו תפקידים מילאו ביישוב , ולאחר מכן בתקופת המדינה . נדמה לי שאז נוכל אולי לדבר באופן קצת יותר בטוח ומהימן , או לפחות לנסות ולשקלל השפעה כלשהי או תפקיד של האוניברסיטה העברית במסגרת היישוב . אחרת אנחנו מושפעים בהכרח מפרספקטיבות היסטוריות כאלו או אחרות , מאידאולוגיות , מדעות או מהשקפות אישיות . דוגמה מובהקת להשפעה כזו היא ההכשרה של מורים בבתי ספר תיכוניים שסיפקה האוניברסיטה העברית . חנן חלפון : אתייחס לדברים שאמר מיכאל הד . באמת לא נאמר פה מספיק על תרומתה של האוניברסיטה העברית להכשרת קאדרים של מורים בבתי ספר תיכוניים . בוגרי האוניברסיטה העברית לימדו אותי בהיותי תלמיד תיכון , לא רק ממחקרים שהוציאו לציבור האקדמי אלא גם מספרי לימוד שפרסמו מורי האוניברסיטה העברית והרחיבו את השכלת התלמידים . איך היינו נראים בלי מפעלו של אביגדור צ'ריקובר למשל או הספרים שהוציאו בן ציון דינור ויוסף קלויזנר , ופרופסורים רבים נוספים ? אין צורך להתייחס לערכם היום ; בזמנו היו אלה הדברים הראשונים שעמדו לרשותנו . נא לא לשכוח שכמעט שלא היו אז תרגומים לעברית של מקורות קלסיים כמו למשל יוסף בן מתתיהו , והיה צריך להיזון מספריו של קלויזנר . הדברים היו חשובים ביותר במיוחד בקשר לנושא הפצת הידע והעברתו דרך בוגרי האוניברסיטה אל בתי הספר התיכוניים בערים הגדולות של ארץ ישראל המנדטורית . יהושע אריאלי : לא צריך לשפוט כל דבר רק על פי התרומה שלו למפעל הציוני ; זוהי שגיאה שלקו בה הארצות הקומוניסטיות או ארצות בעלות נטייה פשיסטית . צריך לשפוט את האוניברסיטה בעיקר על מה שהייתה צריכה לעשות מעצם תפקידה , וזה ללמד , לעשות מחקרים , ומטבע הדברים אין פה הישגים כאלה של הגעה לירח שאפשר למנות אותם . נוכל לשפוט זאת טוב יותר אם נראה מה היה קורה לולא הייתה אוניברסיטה , וכאן נמצא שיש לה תרומה גדולה מאוד . אילו האוניברסיטה לא הייתה קיימת היה המפעל הציוני לוקה בחסר גדול , למרות שמעצם טבעה לא היה זה מתפקידה של האוניברסיטה לטפח את המפעל הציוני . הדבר היחידי שחבל לי הוא שלא נעשה 'עוד מאותו דבר , ' כלומר מה שהאוניברסיטה עשתה , רק הרבה יותר , שלא יהיו כמה מאות סטודנטים אלא כמה אלפי סטודנטים . הדבר ברור , אבל אני חושב שלמרות שלא היה כסף , אולי היה צריך לעשות מאמץ רב יותר כדי שיהיו יותר אנשים , יותר מחקרים , יותר בוגרים , וכל הבולשביקיות שאפיינה את ראשיתו של המפעל הציוני גם עם קום המדינה , אולי הייתה נמנעת והמדינה הייתה נראית היום הרבה יותר טוב . נראה לי גם שלפי מגמת הדיונים כאן , חלקם לפחות , הוענק משקל רב מדי לאותם אנשים שייחסו לאוניברסיטה השפעה פוליטית מכרעת על היישוב , לכיוון של פוסט מודרניזם , פוסט ציונות ולקראת בגידה ברעיון ובחזון הציוני . האוניברסיטה ראתה את עצמה כמוסד עליון להשכלה ולמחקר לפי מיטב האידאלים של
|
|