|
|
עמוד:356
היה להשיגו אצל אנשים בעלי להט פוליטי לא מתפשר . יתרה מזאת , מצעם הפוליטי של הפרופסורים על הר הצופים היה מחובר למחקרם האקדמי , שהיה אמור לכאורה להיות אובייקטיבי . לא 'שמאל' או 'ימין , ' לא 'פרוטו פשיזם' או 'בולשביזם' הם שהפרידו בין הפרופסורים , אלא אותה מנטליות פוליטית שמקורה במזרח אירופה — מנטליות שחיברה אינטלקט ומדע עם פוליטיקה , חזון של תיקון עולם וציפייה _כמו משיחית עם תחיית האומה במולדתה ההיסטורית . בהיותה מיקרוקוסמוס של כלל החברה היהודית בתקופה שבין שתי מלחמות העולם , נבדלה האוניברסיטה העברית משאר הגופים והארגונים שפעלו ביישוב באותה תקופה : היא הייתה הטרוגנית . בתוך המבנה הסקטוריאלי של היישוב קשה היה למצוא תופעות דומות למוסד האקדמי שקם על הר הצופים . באותם ימים , שייכות למפלגה פוליטית קשרה את החבר בה לעיתון מסוים , לספרייה מוגדרת , לקופת חולים מיוחדת ולבית ספר נבדל . קוראי 'דבר , ' עיתון פועלי ארץ ישראל , לא השתייכו ל'הסתדרות העובדים הלאומית , ' כשם שקוראי 'המשקיף' הרביזיוניסטי לא שלחו את ילדיהם לבתי הספר של 'זרם העובדים . ' האוניברסיטה לא הייתה עשויה מעור אחד . רק עיתונות שנות השלושים והארבעים , שהייתה מגויסת במלוא מובן המילה , העצימה תדמית זו או אחרת של המוסד . היו ניסיונות לכוון את המוסד לכיוון זה או אחר ולהשיג מטרות מוגדרות מבחינת המסר הרעיוני . כך למשל ברל כצנלסון , שהיה פעיל מאוד באוניברסיטה בשנות השלושים , ביקש לחזק את לימוד ההיסטוריה היהודית המודרנית . הוא התלונן מרה על כך שאין על הר הצופים קורסים בתולדות הציונות , וכי לא מלמדים היסטוריה של תנועת הפועלים . כמו כן קבל על היעדר הוראת תרבות יידיש ! ברל , מנהיג ציוני סוציאליסטי , סבר כי הוראת יידיש צריכה להיות חלק בלתי נפרד מעיצוב זהותו האתנית הלאומית החדשה של האדם העברי החדש ! הפרופסורים יוצאי גרמניה מצד אחד , וקלויזנר הקנאי לעברית ( אך גם נאמן לרוסית , ( התנגדו בחריפות להקמת קתדרה ליידיש על פסגת הר הצופים . הם המשיכו את עמדותיה של תנועת ההשכלה היהודית נגד התרבות העממית המסורתית ולשונה הקלוקלת . מסתבר אפוא כי אי אפשר היה לרתום את האוניברסיטה לכיוון _חד משמעי או לכוונה לרעיון מוסכם אחד . היה עוד משהו פרט להטרוגניות של הסגל ששמר על האוניברסיטה העברית מפני האחדה והחלשה של מגוון הדעות וההשקפות : המנדט הבריטי . מכיוון שלא הייתה אז ממשלה יהודית , לא נשקפה סכנה של ממש מצד השלטון לחופש האקדמי של המוסד . באופן פרדוקסלי , דווקא הקמתה של ישות ממלכתית יהודית עשויה הייתה לאיים על עצמאותה של האוניברסיטה . עד שלא קמה המדינה יכולה הייתה האוניברסיטה להתפתח באופן שבו התפתחה בלא שגורם ממשלתי מרכזי יעמוד בדרכה . לא היה משרד חינוך ישראלי שצריך היה להגן מפניו על עצמאות הסגל האקדמי , או לחשוש מהתערבותו בתכנון האקדמי והמחקרי . איום אחד על חירותה האקדמית של האוניברסיטה הצעירה כבר נרמז בטקס הפתיחה שנערך על פסגת הר הצופים באביב של . 1925 הרב אברהם יצחק הכהן קוק , שהוזמן מתוקף תפקידו כרב הראשי האשכנזי של _ארץ ישראל לשאת תפילה לרגל המאורע , מצא לנכון לומר דברים קשים על הסכנה הצפויה מן המוסד החדש לעולם המסורת היהודית . הוא דיבר על חרדתו מפני מה שעלול להתרחש אם ילמדו , חס ושלום , מדעי היהדות בדרך
|
|