|
|
עמוד:346
היהדות , מדעי הטבע , פסיכולוגיה , חקלאות , וכן שיעורים אוניברסיטאיים למורים ועוד . בכך שירתה כמובן גם את תושבי ירושלים , והביאה לעיר לתקופות קצובות מורים או חקלאים מרחבי הארץ , וכך תרמה לגיוון חיי החברה והתרבות בעיר ( עם זאת , הקמתו של מרכז מרטין בובר לחינוך מבוגרים נדחתה עד לשנת . ( 1949 האוניברסיטה קיימה כנסים ארציים ובין לאומיים , ותרמה בכך נופך נוסף לאופיה הבץ לאומי של העיר ; אם כי יש לציין שבעניין זה לא יכלה להתחרות עם תשומתם של הבריטים , גם במישור המדעי . הקונגרס הארכאולוגי הביךלאומי ב 1926 למשל נערך ביזמתה של מחלקת העתיקות הממשלתית . הכנסים הבין לאומיים הראשונים שיזמה האוניברסיטה התקיימו לראשונה ב 947 ו : הקונגרס העולמי הראשון למדעי היהדות , והכינוס העולמי הראשון לחינוך עברי בתפוצות . האמפיתאטרון של הר הצופים שימש לאירועי תרבות ביזמת האוניברסיטה ואף ביזמתם של גופים אחרים שהאוניברסיטה העמידה לרשותם את האתר . כך למשל בחול המועד פסח , אפריל , 1930 התקיים פסטיבל מוזיקלי בתאטרון הפתוח לרגל חנוכת בית דוד וולפסון , הוא בית הספרים הלאומי החדש . גם הרצאות אורח של אישים מחו"ל ניתנו בדרך כלל בקמפוס בהר הצופים . כך , קמפוס הר הצופים הוסיף לעיר ירושלים , אם גם _בפאתיה , מעין 'היכל תרבות . ' מרצי האוניברסיטה השקיעו את מרצם גם מחוץ לגבולות הקמפוס , בנסיעות רבות ברחבי הארץ לתת הרצאות , הן בערים והן במושבות ובהתיישבות העובדת , וכן בבית העם בירושלים . אחת התרומות הייחודיות של האוניברסיטה העברית לחיי התרבות של העיר הייתה בתחום המוזיקלי . האוניברסיטה קיימה כבר מ 1930 'מחלקה חיצונית למוזיקה' עם שיעורי חוץ במוזיקה , חלקם בשיתוף עם הקונסרבטוריון הירושלמי . מחלקה זו הקימה מקהלה אקדמית בניצוחו של קרל סלומון ( לימים שינה את שמו לקראל שלמון , ( והופעתה הראשונה הייתה בפסטיבל ב 1930 לרגל חנוכת בית הספרים הלאומי החדש . חברי המקהלה היו סטודנטים ואחרים . היא קיימה את חזרותיה שהיו פתוחות לקהל במועדון במרכז העיר , הופיעה באירועים שונים והעשירה את חיי המוזיקה בעיר . מישור מיוחד של נוכחות חברתית ותרבותית בעיר היה זה של פעילות הסטודנטים , שבו מותנה השפעת ריחוקו של הר הצופים . במשך כל תקופת המנדט נאבקה הסתדרות הסטודנטים למען הקמתם בקמפוס של שיכוני סטודנטים ושל שירותים — מועדון ומסעדה . האוניברסיטה נרתמה למאמצים אלה , אך ללא הצלחה . דווקא לכן הורגשה נוכחותם של הסטודנטים בעיר , לא כדיירים בלבד אלא גם כמתסיסים . מועדון הסטודנטים התקיים תחילה ברחוב סנט פאול במרכז העיר , ולאחר מכן בדירה שכורה בנחלת שבעה , גם היא במרכז העיר . במקומות אלה נערכו הרצאות והתקיימו מסיבות , שאפשר היה להיכנס אליהן תמורת כרטיס . אירועים אלה משכו קהל , כמסתבר לפי הדיווחים והרשמים בעיתונות 33 שם , תיק ; 1930-1925 , 129 תיק ; 1946 , 285 תיק 34 . 1949 , 2850 שם , תיק 34 א , 35 . 1930-1925 שם , תיק 36 . 1947 , 663 שם , תיק 34 ; 1930 , 140 / 3 א , 37 . 1930-1925 שם , תיק 38 . 1930-1925 , 133 שם , תיק ; 1930 , 140 / 3 תיק ; 1931 , 322 תיק . 1933 , 280
|
|