|
|
עמוד:340
הציוני נתגלגלו לקשיים ולאכזבות פוליטיים וכלכליים , היה מפעל בנייתה של האוניברסיטה העברית לחלופה מלהיבה ולהישגה העיקרי של התנועה הציונית . האם וכיצד מילאה האוניברסיטה העברית , בין אם ישירות ובין אם באמצעות האוכלוסייה שריכזה סביבה , את השליחות הגלומה בה בכל הנוגע לירושלים ? עד כמה הורגשה נוכחות האוניברסיטה בעיר , האם ובמה השפיעה על אופי החברה בה ? דבריי יעסקו בפונקציה החברתית , הכלכלית , התרבותית והפוליטית של האוניברסיטה בירושלים בלבד , להבדיל משאלת השפעתה ומקומה בחברה הארץ ישראלית כולה . הנוכחות החברתית של האוניברסיטה בירושלים בתקופת המנדט ירדה קרנה של ירושלים באוכלוסייה היהודית בארץ . ערב מלחמת העולם הראשונה הגיע מספר תושביה של העיר ל 70 , 000 נפש , מתוכם כ 45 , 000 יהודים , שהיו בה אפוא רוב מוחלט ומנו 80 אחוז מתושביה היהודים של _ארץ ישראל . אך כבר בסוף התקופה העות'מאנית החלו להסתמן תהליכים וגורמים שעתידים היו להביא להעברתו של המרכז הכלכלי והדמוגרפי מירושלים לתל אביב . העובדה שירושלים הפכה בתקופת המנדט לבירת הארץ לא שינתה מגמה זו , שהעצימה ככל שגברו גלי העלייה ותהליכי המודרניזציה והתעצמה ההתפתחות הכלכלית האורבנית בארץ . במפקד האוכלוסין של 1922 נמנו בארץ ישראל 752 , 000 נפש 83 , 800 ) יהודים , ( מתוכם 8 . 3 ) 62 , 600 אחוזים ) בירושלים שבהם 34 , 000 יהודים , לעומת 15 , 100 יהודים בתל אביב . ב 1946 עמד אומדן האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל על , 508 , 200 מתוכם 99 , 300 בלבד בירושלים ולמעלה מ 213 , 300 יהודים בתל אביב וביפו . ההתפתחות הדמוגרפית והכלכלית של ירושלים , והיהודית בפרט , הייתה פונקציה של מיקומה ההררי המבודד על גבול המדבר ושל אופיה הדתי . בעוד שבתקופה העות'מאנית הייתה ירושלים היעד העיקרי לעלייה של יהודים חרדים , מרביתו של היישוב היהודי הישן התרכז בה , ורוב אוכלוסייתה הייתה יהודית , המגמה השתנתה בתקופת המנדט . יעד העלייה וההתיישבות הלאומית החדשה היה באזור השפלה והחוף , ותל אביב הייתה למרכז היישוב . מרבית המוסדות והארגונים הציוניים , מוסדותיה של הסתדרות העובדים , מרכזי המפלגות ומערכות העיתונים הגדולים התמקמו בתל אביב . מטבע הדברים — וגם בשל מצבה הגאוגרפי הנוח של תל אביב לעומת זה של ירושלים המבודדת בהרים — הפכה תל אביב לאבן השואבת ולבית היוצר לסטנדרטים החדשים ביצירה , בצריכה ובדפוסי התרבות העילית והעממית של היישוב היהודי החדש . ירושלים נותרה זרה , מנוכרת , נערצת , ועם זאת מאיימת על קיומה של חברה פתוחה ומתחדשת . כך קרה שדווקא בתקופת המנדט , שבה זכתה ארץ ישראל היהודית להתפתחות דרמטית ושבה הייתה ירושלים לבירת הארץ , 15 פרטים על התהליך , סיבותיו , קצבו וממדיו : מ' רומן , 'מעברו של המרכז הדמוגרפי והכלכלי מירושלים _לתל אביב בתקופת המנדט , ' ח' לבסקי ( עורכת , ( ירושלים בתודעה ובעשייה ציונית , ירושלים תשמ"ט , . 234-217 16 עי הלמן , 'התפתחותה של חברה אזרחית ותרבות עירונית בתל אביב כשנות ה 20 וה , ' 30 עבודה לתואר דוקטור , האוניברסיטה העברית בירושלים , תש"ס .
|
|