|
|
עמוד:339
הגבירה את הסיכויים לכך . רעיון הקמתה של אוניברסיטה עברית בירושלים היה עתה גם בעל משמעות פוליטית פומבית מובהקת . ביולי של אותה השנה , בט"ו באב תרע"דו _, ערך ועד הצירים את טקס הנחת אבן הפינה לאוניברסיטה . הטקס אורגן כך שתהיה בו נוכחות בריטית מכובדת , וכן נוכחות של נציגי כל הגופים , העדות והארגונים , יהודים ולא יהודים . לטקס הוכנו 12 אבני פינה , כמספר שבטי ישראל . על אבן אחת נחרת שמו של הגנרל אלנבי , משחרר הארץ . בקהל הגדול שנכח בטקס , 5 , 000 איש , בלטו בהיעדרם נציגי הרבנים הירושלמים 1 אך הם נמנעו מלפרסם כרזות בגנות המפעל או להכריז עליו חרם . שתי מטרות היו גלומות ברעיון האוניברסיטה העברית מראשיתו : מוסד שיהא הנדבך העיקרי בבניית המרכז הרוחני בארץ ישראל , שנועד לטפח את המורשת היהודית , לחדש אותה ברוח הזמן ולהקרינה על תפוצות העם ; ומוסד בעל משמעות חומרית ומעשית כתנאי למימוש הפוטנציאל הגלום בעם היהודי , לרווחת בניו כיחידים ולטובת הכלל הלאומי . האוניברסיטה תמשוך המוני צעירים שיגשימו את מאווייהם ללמוד , ומתוך כך יהפכו לעתודה המנחילה את הישגיה לעם - לחברה , לתרבות ולבניין הארץ . ב 1918 קיבלו מטרות אלה תוקף חדש , והנחת אבן הפינה לאוניברסיטה נתפסה כהנחת אבן הפינה לבית הלאומי . בנאומו בטקס ובמאמר שפרסם לרגל האירוע קבע ויצמן כי האוניברסיטה היהודית תהיה אוניברסיטה עברית , תשמש מוקד לתחיית הרוח היהודית , מרכז מאחד לעם בתפוצותיו , אבן שואבת למיטב הנוער והכלי להכשרתה ולקידומה של ההתיישבות . בזכות רמתה המדעית היא תגשים את תעודתה האוניברסלית של היהדות לעולם כולו , ולרווחת תושבי האזור במיוחד . יתרה מזאת , לאוניברסיטה נועד מעתה גם תפקיד בהקמתה של ירושלים חדשה ובהכשרתה להפוך לבירת העם היהודי . שבע שנים חלפו מיום הנחת אבן הפינה ועד לטקס חנוכתה של האוניברסיטה העברית בראשית אפריל . 1925 בשנים אלה , כמו גם לאחריהן , גילמה האוניברסיטה העברית את תמצית פעילותה של הציונות בירושלים . ביטוי השאיפה הציונית בירושלים דווקא באמצעות הקמתו של מוסד אקדמי , בעל שליחות רוחנית ומסר הומניסטי אוניברסלי , היה בבחינת הצהרה , או מעין כרטיס ביקור פוליטי מרגיע המכוון אל כל הגורמים — היהודי המסורתי , הערבי והבריטי — בדבר מגמותיה של הציונות . אכן , טקס החנוכה המרהיב בנוכחות שמנה וסולתה של החברה הירושלמית על כל אגפיה נועד להמחיש זאת . הרב הראשי לארץ ישראל הרב קוק , שנודע באהדתו למפעל ההתיישבות הציוני , הוזמן להשמיע תפילת ברכה . בכך נתן גם גושפנקא אורתודוקסית למוסד החדש , הגם שמעמדו בחוגי החרדים הירושלמים היה שנוי במחלוקת ועם זאת שמילא את דברי ברכתו בתוכן ביקורתי אנטי חילוני . בשנות העשרים , ימי העליות השלישית והרביעית , כשהתקווה הגדולות שנתלו במפעל 12 שם ; ב"ז קדר , 'טקס הנחת אבני הפינה לאוניברסיטה העברית , ' ש' כ"ץ ומ' הד ( עורכים , ( תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים : שורשים והתחלות , ירושלים תשנ"ז , עמ י 13 . 119-90 חגית לבסקי , 'בין הנחת אבן הפינה לפתיחה : ייסוד האוניברסיטה העברית , , ' 1925-1918 שם , עמ' . 122 14 נאומו של הרב אי"ה קוק , ודברי פרשנות של ישראל ברטל , שם , עמ' . 319-311
|
|