|
|
עמוד:322
תרומתם של הבריטים לשירותי הבריאות בתקופת המנדט הייתה : ( 1 ) הקמת אדמיניסטרציה יעילה ; ( 2 ) פעולה נרחבת בתחום הרפואה המונעת ; ( 3 ) מלחמה במגפות ; ( 4 ) פיקוח על המקצועות הרפואיים על ידי רישוי רופאים ומוסדות רפואה ; ( 5 ) חקיקת חוקים תברואתיים . כל אלה מאפיינים שירותי בריאות במשטר קולוניאלי . שירותי אשפוז ורפואה טיפולית יקרים לאין ערוך משירותי רפואה מונעת . בריטניה נמנעה מכל הוצאה כספית בארץ ישראל במשך כל תקופת המנדט . הנציב העליון הראשון הרברט סמואל ציין בתזכיר לשר המושבות ב _, 1925 בתום חמש שנות שלטון , כי הכנסות ממשלת פלשתינה ( ארץ ישראל ) הן 000 , 8 , 900 , 000 והוצאותיה 8 , 397 , 000 לי"מ . בשנת הכספים 1939-1938 היה תקציב הבריאות המנדטורי 5 אחוזים בלבד מן התקציב הכללי של ממשלת המנדט , סכום זעום לפי כל קנה מידה . מחלקת הבריאות של הוועד הלאומי תיאמה , פיקחה , וכיוונה את הפעולות של המוסדות הרפואיים היהודיים . היא ייצגה את היישוב היהודי כלפי שלטונות המנדט , משרד המושבות של ממשלת בריטניה וגורמים בין לאומיים כמו ועדת המנדטים של חבר הלאומים . הסתדרות מדיצינית הדסה פעלה לפי צרכיו הכלליים של היישוב היהודי . 'קבוצת עזרה מדיצינית ציונית אמריקנית , ' מיסודה של הדסה , העלתה בארץ ישראל את הרפואה לרמה ולסגנון מערביים . שירותיה של הדסה בכל רחבי הארץ בעשור הראשון למנדט הבריטי שימשו דוגמה ובסיס להתפתחות הרפואה בעשור השני , עם עלות הרופאים מגרמניה ומרכז אירופה . האידאולוגיה הציונית סוציאליסטית הנחתה את קופת החולים של הסתדרות העובדים הכללית . הארגון ומוסדותיו נוהלו ברוב המקרים על ידי פקידים שלא היו רופאים , והיא לחמה בכל תופעה של רפואה פרטית . קופת חולים , שהקימה שני בתי חולים — בעפולה ובפתח תקווה — הותירה בידי הדסה את הטיפול בחבריה בירושלים . גם חברי קופת חולים הכללית והעממית מיסודה של הדסה שגרו מחוץ לירושלים קיבלו טיפול בבית החולים הדסה על שם מאיר דה רוטשילד בירושלים . הודות לעלייה מגרמניה וממרכז אירופה הגיעה רמת ההתמחות והמחקר בבתי החולים בכלל ובבית החולים של הדסה בירושלים בפרט לרמה אירופית . הרפואה הפרטית כפי שהייתה ידועה באירופה נחסמה , ולמעשה כמעט ולא הייתה קיימת . בשטח הרפואה הצבאית , נרכש הידע והניסיון במלחמת העולם השנייה על ידי מספר רב של רופאים יהודים ששירתו בצבא הבריטי ובצבאות בעלות הברית . ניסיון זה שימש בסיס לארגון חיל הרפואה של ההגנה וצה"ל במלחמת העצמאות . ההכנות להקמת בית הספר לרפואה נתאפשרו בשל המספר הרב של מומחים בעלי שם במקצועות הרפואה השונים שעלו ארצה , ובשל קיומה של ה'פרה פקולטה . ' מלחמת העצמאות והמצב המדיני גרמו לדחייתה של הקמת בית הספר לרפואה של הדסה והאוניברסיטה העברית בירושלים , והוא קם רק אחר תום המנדט הבריטי ב . 1949 מכאן ואילך הייתה השפעתה של הרפואה האמריקנית דומיננטית ברפואה בארץ בכלל ובירושלים בפרט . מספר רב של רופאים ישראלים צעירים התמחו במקצועות הרפואיים השונים בארצות הברית , והביאו אתם שיטות וסגנון עבודה שרכשו שם . הציבור הערבי נהנה משירותי הבריאות המנדטוריים , מבתי החולים של המיסיון וממוסדות פילנתרופיים אירופיים . הרופאים הערבים מנו 66 אחוז מן הרופאים בשירות
|
|