|
|
עמוד:319
ממקור לא צפוי . זמן קצר לאחר פרוץ המלחמה התגייס היישוב היהודי למאמץ המלחמתי , כולל התנדבות לצבא הבריטי . כ 400 רופאים יהודיים הציעו את שירותם לצבא הבריטי , ו 220 התקבלו — ראשית כאזרחים עובדי צבא _^ _16 ( 11031 ? 13011110060 ח ( _€1 \/ 111 ; 1 ואחר כך בקציני רפואה לכל דבר . קליטת הרופאים _הארץ ישראליים נתקלה בקשיים לא מבוטלים . רבים מהם לא שלטו בשפה האנגלית , לא הכירו את המינוח הרפואי האנגלי והיו שונים באופיים ובמנהגיהם מן הקצונה האנגלית . העזרה לרופאים המתנדבים באה ממייג'ור יצחק מייקלסון , רופא עיניים בעל שם מסקוטלנד , ששירת באזור כקצין בריטי . הוא ארגן קורסים להכנת הרופאים הארץ ישראליים לשירותם בצבא הבריטי . הקורסים נערכו בבתי החולים הצבאיים , בבאר יעקב ובאוגוסטה ויקטוריה בירושלים , ובהם למדו הרופאים את המינוח של חיל הרפואה הבריטי , את נהליו ואת השפה האנגלית . לימים עלה פרופ' מייקלסון ארצה והתמנה למנהל מחלקת העיניים בבית החולים הדסה בירושלים . אפשר לחלק את הרופאים היהודים מתנדבי הצבא הבריטי לשלוש קבוצות . מרביתם היו רופאים כלליים , פנימאים , גינקולוגים , רופאי ילדים , רופאי עיניים , רנטגנולוגים ונוירולוג אחד . במקצועות הכירורגיים הדרושים היו חמישה מנתחים , שני אורולוגים ושני אורתופדים . הם הוצבו בתפקידים שונים בבתי חולים , בשדה כרופאים גדודיים , וכן במתקנים שונים של הצבא הבריטי . הקבוצה השנייה , שמנתה 22 רופאים , הצטרפה למשלחת הצבאית של אורד וינגייט שהשתתפה בשחרור אתיופיה מן הכיבוש האיטלקי . אין ספק שהביקוש לרופאים ארץ ישראליים לשירות באתיופיה היה קשור באישיותו של וינגייט וביחסו למפעל הציוני . הקבוצה השלישית והמבוקשת ביותר הייתה מורכבת ממומחים ברפואה טרופית , כולל מלריה , מבית מדרשו של פרופ' שאול אדלר . בקבוצה זו הגיעו הרופאים לדרגות הגבוהות ביותר . הרופאים שהגיעו עם צבאות הברית לאזור לא הכירו את המחלות הטרופיות והאנדמיות במזרח ובארצות הים התיכון . פרופ' אדלר ופרופ' קליגלר נחלצו לעזרת שירותי הבריאות הצבאיים בייעוץ , וכן בעריכת קורסי השתלמות באבחון , בטיפול ובמניעת מחלות טרופיות . המלחמה במלריה , שפשטה בכל אזור המזרח התיכון , יוון , סיציליה ואיטליה , הייתה אחד האתגרים הקשים לשירותי הרפואה של צבאות הברית . הייעוץ וההדרכה נעשו בהתנדבות וללא תשלום , ובדרך כלל שלא באמצעות שלטונות המנדט : אלה לא ראו בעין יפה את השתתפות המתנדבים היהודיים במאמץ המלחמתי במסגרת הצבא הבריטי . השירות הרפואי הצבאי הניסיון שרכשו 220 הרופאים ששירתו בצבאות הברית במלחמת העולם השנייה היה בעל חשיבות עליונה בהקמת חיל הרפואה , עם פרוץ מלחמת העצמאות בנובמבר . 1947 אמנם כבר במאורעות תרפ"ט נרכש ניסיון בטיפול במספר רב של נפגעים . בתי החולים בירושלים — הדסה , שערי צדק וביקור חולים — טיפלו בפצועים רבים יחסית לאותם הימים . המודעות לצורך בארגון שירות לפצועים , אזרחים ולוחמים כאחד , הביאה לייסודו של ארגון 'מגן דוד אדום' בירושלים , ב 934 ו . המייסדים היו ד"ר יצחק מיטרשטיין וד"ר ורנר ניטל . הארגון היה קשור להגנה ולהדסה , ולאחרונה היו שני נציגים בוועד המנהל שלו . הדסה העמידה לרשות הארגון אמבולנס , שהיה היחיד שפעל בירושלים בתקופת המאורעות . הלחימה במאורעות _תרצ"ו תרצ"ט הייתה בעלת אופי של לוחמה זעירה . כוחות ההגנה
|
|