|
|
עמוד:315
עליית הרופאים מגרמניה ומאוסטריה העלייה המסיבית של רופאים יהודיים מגרמניה בעשור השני למנדט הבריטי השפיעה במידה רבה על אופייה של הרפואה ועל רמתה בארץ ישראל בכלל ובירושלים בפרט . הרופאים מהארצות דוברות הגרמנית היו בני המעמד הבינוני העליון . הגם שבדעותיהם הפוליטיות היו סוציאל דמוקרטים _, הם האמינו ברפואה ליברלית שהמאפיין אותה הוא השילוב בין רפואה פרטית לרפואה ציבורית . בגרמניה , שעוד מימי ביסמרק היה קיים בה ביטוח בריאות כללי , יכול היה החולה לבחור את רופאו הפרטי ואת המוסד שבו יטופל — דבר שלא היה קיים בארץ ישראל בעשור הראשון למנדט . מצב זה הביא ליזמה פרטית של הרופאים עולי גרמניה . ב 1934-1933 ייסדו את חברת הביטוח הרפואי 'שילוח , ' שאפשרה לחולה לבחור את רופאו הפרטי ואת המוסד שבו יטופל . ב 1935-1934 ייסדו רופאים עולים מגרמניה את בית החולים הפרטי 'אסותא , ' כחברת מניות ששני שלישים מבעליה היו עולים מגרמניה . 65 אחוז מן הרופאים העולים בעשור השני פתחו פרקטיקה פרטית ועסקו בה כל עוד היה הדבר אפשרי . מאפיין נוסף של עליית הרופאים מגרמניה היה ההתמחויות במקצועות הרפואיים השונים . רבים מהם באו מבתי חולים גדולים בערים , בעיקר מברלין , בתי חולים שהיו בהם מכוני מחקר ואפשרויות להתמחות . עד לעשור השני לא היו בארץ בתי חולים בעלי אופי דומה ובוודאי שלא היו בה תנאים שאפשרו עבודת מחקר . יוצאות מן הכלל היו מחלקת הרפואה המיקרוביולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים שבראשה עמד פרופ' שאול אדלר , ומחלקת המעבדות של הדסה שבראשה עמד הבקטריולוג הנודע ארתור פליקס . בשתי המעבדות נעשו עבודות מחקר ברמה הגבוהה ביותר . באשר לכירורגיה , עד לעשור השני למנדט היו רוב הניתוחים שבוצעו בארץ 'ניתוחים קטנים . ' עם הצטרפותם של ד"ר אדוארד ג'וזף להדסה ירושלים ב , 1928 ד"ר מקס מרכוס לבית החולים הדסה תל אביב ב , 1933 ופליקס מנדל להדסה ירושלים ב , 1938 שונתה רשימת הניתוחים . מספר ה'ניתוחים הגדולים והמורכבים' שבוצעו בארץ גדל והלך . תחילתם של רפואה תעשייתית והיגיינה סוציאלית בארץ נראתה כבר בעשור הקודם , כשהביאה מחלקת הבריאות של הוועד הלאומי את ד"ר סיגזמונד פלר מווינה , שהציב את היסודות וקידם את הנושא . אולם רק בשנות השלושים הפך ד"ר ולטר שטראוס את בית הבריאות על שם נתן שטראוס למרכז שעסק בנושאים הללו , כולל אבחון , טיפול ומחקר . תעשיית תרופות לא הייתה קיימת בארץ עד , 1933 שאז יסדו העולים מגרמניה כמה בתי חרושת לתרופות , ביניהם 'טבע , ' 'אסיא , ' 'צרי' ו'הלל . ' המחסור ברופאים בראשית שנות השלושים היה ניכר , אולם לא לאורך ימים . שבעים וחמישה אחוז מעולי גרמניה עלו בין השנים . 1935-1933 מספר הרופאים היהודים בעלי רישיונות הגיע ב 1935 _ל , 1 , 849 ויחס הרופאים למספר התושבים הגיע ל — 174 : 1 שיא שלא היה דומה לו . מפקד התושבים של 1935 הראה ש 68 אחוז מן הרופאים בארץ ישראל למדו רפואה בגרמניה , אוסטריה או שוויצריה . ב 1935 הודיעה ממשלת המנדט שהחל מדצמבר של אותה שנה יוגבל מתן הרישיונות לעסוק ברפואה , ותתקיימנה 'מכסות שנתיות . ' הגבלה זאת הפחיתה את מספר הרופאים העולים , ובסוף העשור הגיע מספר הרופאים היהודים בעלי רישיונות ל , 1 , 987 ויחס הרופאים למספר התושבים ירד ל . 216 : 1
|
|