|
|
עמוד:312
החולים היה אמור להגיע מכספים שנתרמו בארצות הברית ובסין להדסה ולקרן היסוד . ד"ר אפרים בלוסטון , ששירת כרופא צבאי במלחמת העולם הראשונה , מונה ב , 1926 למרות גילו הצעיר , כמנהל הדסה . הוא היה איש מקצוע מעולה , בעל חינוך ורקע אמריקני , ולא תמיד הסכים לדרך ניהולה של קופת החולים . העימותים בינו לבין ציבור הפועלים הביאו בסופו של דבר להתפטרותו , ואת מקומו תפס באופן זמני ד"ר יהודה ליב מאגנס . שניהם , כל אחד מסיבותיו , התנגדו נמרצות להקמת בית חולים של קופת חולים בעמק . _ב 1928 התמנה ד"ר חיים יסקי למנהל הדסה . לקראת סוף אותה שנה נחתם החוזה בדבר בניית בית החולים בעמק והושגו אישורי הבנייה הדרושים . אולם המתח וההתחרות בין קופת חולים לבין הדסה נמשכו במשך כל תקופת המנדט . ב , 1929 לאחר מאורעות הדמים וקריסת הבורסה בארצות הברית שהביאה בעקבותיה למשבר כלכלי קשה , החליטה הדסה לצמצם את פעולתה לירושלים בלבד , ולהעביר את מוסדותיה ברחבי הארץ לרשויות המקומיות . ועדת המנדטים של חבר הלאומים גורם נוסף שהיה פעיל בנושא ארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי היה ועדת המנדטים של חבר הלאומים . המנדט על ארץ ישראל נמסר לבריטניה על ידי חבר הלאומים , וועדת המנדטים שלו פיקחה על הנעשה בארץ . היא קיבלה דיווחים , תזכירים ופטיציות מכל הגורמים שהיו קשורים למנדט הבריטי . בסעיף 2 של המנדט , כפי שאושר על ידי חבר הלאומים , נאמר ש'ממשלת המנדט תהיה אחראית לשים את הארץ תחת תנאים פוליטיים , אדמיניסטרטיביים וכלכליים , שיבטיחו את הקמת הבית הלאומי היהודי . ' בסעיף 6 נאמר שהאדמיניסטרציה של ארץ ישראל ... ' תקל על הגירה יהודית בתנאים מתאימים , ותעודד , ביחד עם הסוכנות היהודית ... התיישבות יהודית על האדמה , כולל אדמות מדינה ואדמות שוממות שאין זקוקים לה ן לשימוש ציבורי . ' באוקטובר 1925 התקיימה הישיבה השביעית של ועדת המנדטים , שבה העיד ד"ר אברהם קצנלסון על נושאי הבריאות בארץ ישראל . בסיכום הסופי של הישיבה שיבחה הוועדה את עבודתה של הדסה , נוכח השיפור במצב הבריאות של האוכלוסייה . הדסה צוינה לשבח לא רק 'מבחינה מקצועית , אלא גם על השירותים הסוציאליים והפוליטיים , שהיא מגישה לכל חלקי האוכלוסייה . ' בהמשך מתחה הוועדה ביקורת על שלטונות המנדט , שקיצצו בתקציב הבריאות : 'הוועדה מקווה שהקיצוץ הוא זמני , ולא מעלה על דעתה שממשלת המנדט מתכוונת לחסוך בכיוון הזה . ' הודגש שתקציב ממשלת המנדט לשירותי הבריאות הסתכם ב 100 , 000 לא"י , בו בזמן שהיישוב היהודי הוציא למטרה זו 150 , 000 לא"י . הנציג הבריטי בוועדה הסביר שאין באפשרות ממשלת המנדט להקים מערך רפואי דומה לזה שבסקטור היהודי , כי עלותו תהיה גבוהה יותר מסך תקציבה השנתי של ממשלת המנדט . מכון פסטר בירושלים ב 1913 הוקם בירושלים מכון פסטר , שמטרתו הייתה מניעה וטיפול בכלבת , באבעבועות שחורות ובמחלות זיהומיות אחרות . המכון מומן על ידי ועד רופאים יהודים בברלין ונוהל על ידי ד"ר אריה ביהם , שהתמחה במחלות טרופיות בהמבורג . נשוכי כלבת נהרו למכון
|
|