התפתחות שירותי הרפואה בירושלים בתקופת השלטון הבריטי

עמוד:310

ובינו לבין ד"ר קצנלסון נרקמו גם יחסים אישיים קרובים . ד"ר מקווין פרש לגמלאות ב 1946 ואת מקומו תפס ד"ר לסטר , שנשאר בתפקיד עד לסיום המנדט הבריטי . מחלקת הבריאות פעלה בכמה מישורים : היא עסקה ברפואה מונעת , דאגה לסניטציה , להיגיינה , לחיסון התושבים כנגד מחלות מדבקות , לקרנטינה , למניעת מגפות , למלחמה במלריה ולשירותי בריאות בבתי הספר . היא פיקחה על המקצועות הרפואיים על ידי רישוי רופאים ומוסדות רפואה . מחלקת הבריאות הממשלתית עסקה גם בחינוך רפואי כמו הכשרת אחיות וסגל פרה רפואי . בין השאר הפעילה מעבדות רפואיות , ודאגה לרישום לידות ופטירות . בית החולים הממשלתי מחלקת הבריאות של ממשלת המנדט הקימה בירושלים בית חולים ממשלתי , בבניין בית החולים הרוסי ובמבנים שונים במגרש הרוסים ובסביבתו הקרובה . ב 1922 נוספה לבית החולים מחלקת יולדות , וב 1928 קמה מחלקה נפרדת לאזרחים בריטיים ומחלקת רנטגן . _ב , 1929 שנת מאורעות תרפ"ט , נוסף חדר ניתוח . _ב 1930 היה מספר המיטות בבית החולים הממשלתי בירושלים , 103 מהן 70 כלליות , 11 בידוד , 6 באגף הבריטי , 16 בנשים ויולדות . בית החולים פעל עד לסוף המנדט הבריטי . בפרוץ מלחמת העצמאות נתפס הבניין על ידי חיל הרפואה של ההגנה , והוסב לבית החולים הצבאי 'אביחיל . ' מחלקת הבריאות של הוועד הלאומי בקונגרס הציוני ה , 12 שהתקיים בקרלסבד ב , 1921 הוחלט על הקמת 'הנהלה ציונית לארץ ישראל , ' שתהיה הגוף המבצע של ההסתדרות הציונית ומיקומה יהיה בירושלים . בזאת באה לסיומה עבודתו של 'ועד הצירים , ' שהגיע ארצה במרס 1918 בעקבות הכרזת בלפור . בין המחלקות של ההנהלה הציונות הייתה מחלקת הבריאות , או 'ועד הבריאות . ' תפקידיו וסמכויותיו של ועד הבריאות נוסחו על ידי מי שעמד בראשו , ד"ר אברהם קצנלסון : ועד הבריאות הוא הארגון הרפואי העליון ליד ההנהלה הציונית _בארץ ישראל , שתפקידיו : לשמש כבא כוח עליון ואחראי כלפי ההסתדרות הציונית בכל ענייני העבודה הרפואית בארץ ; למצוא דרך להתאמת הפעולות של המוסדות הרפואיים הקיימים 1 לחוות את דעתו על העקרונות שעל פיהם צריכה להתנהל העבודה הרפואית בארץ , על כל ענפיה ; לסדר ולנהל את הסטטיסטיקה הרפואית והסניטרית בארץ , בייחוד בענפי ההיגיינה והפתולוגיה הסוציאלית , תמותה ולידה , טיפול בתינוק , בריאות בבתי הספר , ועוד . ב 1930 הועברה מחלקת הבריאות להנהלת הוועד הלאומי , וד"ר אברהם קצנלסון נתמנה לחבר ההנהלה של הוועד הלאומי . באותה שנה הצטרפה הנרייטה סולד להנהלת הוועד הלאומי , ביזמתו של ד"ר אברהם קצנלסון . שיתוף הפעולה בין השניים היה הדוק . פעולותיה של מחלקת הבריאות התרכזו ביישוב היהודי בארץ ישראל , והיו מקבילות בחלקן לפעולות מחלקת הבריאות המנדטורית .

יד יצחק בן-צבי

משכנות שאננים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר