|
|
עמוד:306
מינכן , פרייבורג וברלין . ד"ר הרמן _, חלוץ הפסיכיאטרייה בארץ , העלה את בית החולים לרמה אירופית . בית החולים לא יכול היה לעמוד בדרישות ולאשפז את כל הנזקקים . ב 1924 נוסף בניין שלישי , וממשלת המנדט תרמה לבית החולים 2 , 000 לא"י לצורך הבנייה . ב 1929 היה מספר המיטות התקני בבית החולים , 55 ומספר החולים שאושפזו . 79 עוד 70 חולים חיכו בתור לאשפוז . בית החולים פעל בבניינו עד לאוגוסט , 1968 ואז עבר למשכנו החדש בגבעת שאול שנבנה על אדמתו של הבנקאי חיים אהרון ולירו . בית החולים שערי צדק בית החולים שערי צדק , ברחוב יפו , 161 נחנך ב , 1902 ביום הולדתו של הקיסר וילהלם השני . מנהלו ד"ר ואלאך עלה ארצה מגרמניה ב . 1888 יד ימינו , האחות הראשית זלמה מאייר , עלתה ב . 1916 בית החולים לא נפגע במלחמת העולם , בהיותו בית חולים גרמני . הוא המשיך בפעולתו השגרתית לאחר הכיבוש הבריטי , בהיותו בית חולים יהודי . כמו בבתי חולים אחרים בירושלים , ד"ר ואלאך היה הרופא היחיד בו . ביזמתו של הוועד התומך בפרנקפורט נשלח רופא נוסף לבית החולים — ד"ר שמואל בן שבתאי — ששירת בבית החולים כסגנו של ד"ר ואלאך עד . 1953 הכירורג האמריקני ד"ר ביסקינד הצטרף לסגל בית החולים ב , 1923 ועבד במוסד עד לפטירתו ב . 1925 את מקומו מילא ד"ר גרשון גרי , ואחריו ד"ר ורנר ניסל שעלה מגרמניה . בית החולים לעיניים של ד"ר טיכו ד"ר אברהם ( אלברט ) טיכו עלה ארצה ב , 1912 לאחר שסיים את לימודי הרפואה בווינה . ראשית דרכו בארץ הייתה בבית החולים לעיניים 'למען ציון . ' מ 1917 עד 1919 שירת כרופא בצבאות תורכיה , גרמניה ואוסטריה . מ 1919 ועד 1921 ניהל את מחלקת העיניים של בית החולים הדסה רוטשילד . לאחר מכן ייסד את בית החולים הפרטי שלו , שהתמקם ב 1924 בבית הידוע כ'בית טיכו , ' בסמוך לרחוב הרב קוק . החולים שטיפל בהם היו חתך של תושבי הארץ . רבים מהם סבלו מסיבוכים כתוצאה ממחלת הגרענת . הוא ביצע ניתוחים בעזרת רעייתו הציירת אנה טיכו . במאורעות תרפ"ט נדקר ד"ר טיכו על ידי ערבי ונפצע אנושות , מאורע שעורר הדים בארץ ומחוצה לה . הוא החלים מהפציעה , והמשיך בעבודתו עד לפטירתו ב . 1960 המשך הפעילות של בתי החולים הלא יהודיים בתקופת המנדט בית החולים האנגלי של החברה הלונדונית להפצת הנצרות בקרב היהודים בית החולים נוסד ב 1844 בעיר העתיקה . ב 1897 עבר לבניינו החדש ברחוב הנביאים , 82 ובמלחמת העולם הראשונה הוסב לבית חולים לכולירע , שמנהלו הרפואי היה ד"ר ואלאך . ב , 1919 לאחר הכיבוש הבריטי , חזר הרופא הראשי ד"ר פרסי ד'ארפ וילר 0 £ 1 ס _661€1 ו 1 י (\\ כדי לשקם את בית החולים . היו בו 45 מיטות , ומספר לא מבוטל של יהודים טופלו בו חינם אין כסף . לבית החולים לא היו בעיות תקציב , והותקנו בו משאבת מים
|
|