|
|
עמוד:303
דה רוטשילד ששירת בצבאו של הגנרל אלנבי , מסר את מפתח בית החולים ( שעוצב ב'בצלאל ( ' לנציגה של היחידה . בטקס נכחו הגנרל מאני _6 ) ' ) ח 311 \ _40 ז _6 ת , (\ 1 ! 1 ( 01 _06 שהיה האדמיניסטרטור הראשי של השטחים הכבושים , ומושל ירושלים קולונל סטורס _- $ ) ח 0 ז . ( $ מספר המיטות בבית החולים היה 24 : 84 במחלקה הפנימית בניהולו של ד"ר סגל ; 24 במחלקת הילדים בניהולה של ד"ר הלנה כגן ; 12 במחלקת יולדות ; 6 במחלקת עיניים ; 10 במחלקת עור ומין , ו 8 במחלקה הכירורגית . פריסת המיטות מעידה על הצרכים בעת פתיחת בית החולים . מרבית החולים לקו במחלות בדרכי העיכול , במחלות עיניים , בדלקת ריאות , במלריה ובמחלות עור ומין . מרפאה כללית התקיימה בבניין בית החולים , מרפאת עור ומין בבניין סמוך , ומרפאת עיניים בבניין בית החולים 'למען ציון' ( היום ברחוב שבטי ישראל . ( כמו כן הוקמו שלוש מרפאות לרפואת שיניים — בסגל היחידה היו שלושה רופאי שיניים מומחים . הטיפול הרפואי הקיף את ילדי בתי הספר , בתי היתומים , וכן את העולים שהחלו להגיע ארצה בעקבות מלחמת העולם — תפקידים ש'הדסה' קיבלה על עצמה לאורך תקופת המנדט הבריטי . עבודת הסניטציה היסודית בעיר בוצעה בפיקוחו של המהנדס הסניטרי של היחידה לואיס קנטור , לימים בעלה של הגברת שולמית קנטור מנהלת בית הספר לאחיות . נעשה ניקיון יסודי ברחובות , בשווקים , במוקדי זיהום בבתים ובחצרות . הופעלה ביקורת קפדנית על בתי אוכל , מטבחים , מאפיות ואטליזים _, וכן בוצעו פעולות להדברת המלריה . מעבדות קעמצ"א היו יחידות במינן בארץ כולה : מעבדות לבקטריולוגיה ולפתולוגיה ומכון רנטגן , שאוישו ברופאים מומחים . באשר לחינוך הבריאותי והרפואי , נעשתה פעולת הסברה בשכונות ובבתי הספר ; כן נוסד בית ספר לאחיות מוסמכות , והראשונות סיימו את לימודיהן ב . 1921 האחיות הללו ואלה שבאו אחריהן השאירו את חותמן על שירותי הסיעוד בארץ במשך כל תקופת המנדט . בדצמבר 1919 מנה הסגל הרפואי של בית החולים רוטשילד 16 רופאים , 9 אחיות מוסמכות ו 40 תלמידות סיעוד . בהדרגה הוחלף סגל הרופאים והאחיות האמריקנים בסגל מקומי . בית החולים היה ל'ספינת הדגל' של הסתדרות מדיצינית הדסה . מעבדות בית החולים עמדו על רמה שלא נודעה כמוה בארץ . המעבדה לפתולוגיה נוהלה על ידי שלושה פתולוגים ידועי שם : ד"ר בנימין רומן , יהודי אמריקני ; כשעזב את הארץ בא במקומו פרופ' יעקב ארדהיים , מגדולי הפתולוגים בווינה ; משזה חזר לווינה מילאה את מקומו פרופ' סופיה גצובה , שהגיעה ארצה משוויצריה . היא ניהלה את המעבדה עד למותה _ב . 1946 בין הכימאים והבקטריולוגים בשירות המעבדות של הדסה נמנו פרופ' ארתור פליקס ופרופ' ישראל קליגלר , שניהם בעלי שם עולמי במקצועותיהם . תרומתם חרגה ממסגרת בית החולים כשפעלו להדברת המגפות השונות כגון מלריה , טיפוס הבהרות ודיזנטריה אמבית . מחלקת הרנטגן בבית החולים הייתה חידוש שהשפיע על עבודתן של מחלקות בית החולים ומרפאותיו . את מחלקת הרנטגן ניהל ד"ר יוסף פרויד , רנטגנולוג בעל מוניטי ן מווינה . הוא הגיע ארצה ב 1920 ונפטר ב 1924 מאנמיה שנגרמה מקרינה ( באותם ימים לא הייתה מודעות לסכנות הכרוכות בחשיפה לקרני רנטגן . ( ב 1935 קיבל על עצמו את ניהול מחלקת הרנטגן פרופ' אדול ף דרוקמן , שגם הוא עלה ארצה מווינה ושירת כמנהל המחלקה עד לפטירתו בשנות השישים .
|
|