|
|
עמוד:294
קיימים גם גורמים מקומיים יחודיים . אני סבור כי היסטוריה טובה תתייחס הן לשוני והן לדמיון . בהרצאה כאן רציתי להצביע על אלמנט מקומי מסוים . אולי אוסיף עוד כי דוגמה השוואתית שאין אנו יודעים עליה מספיק היא ההיסטוריה של המשפט במדינות ערב . כך למשל מעניין מאוד יהיה להשוות את ההיסטוריה שלנו לזו של ירדן , בייחוד ביחס לשאלה של מהפכות משפטיות . לירדן הייתה שיטת משפט דומה לשלנו בתקופת המנדט < אולם כיום מערכת המשפט שלה דומה יותר למערכת משפט של מדינות ערב האחרות , כלומר מערכת המבוססת על משפט צרפתי . ירדן לפיכך היא דוגמה טובה לכך שמהפכות משפטיות אכן יכולות להתרחש . עוד נקודה הקשורה לעניין המהפכות המשפטיות היא הטענה כי ב 1948 מוצה הפוטנציאל המהפכני , ומהפכת המשפט העברי לא הייתה עוד אפשרות ראלית . בהקשר זה ראוי אולי להגדיר בצורה טובה יותר את המושג 'מהפכה . ' ברור לחלוטין שב 1948 אי אפשר היה להחליף בבת אחת את המשפט המנדטורי הקיים ; אבל היו מהלכים אפשריים אחרים , כמו למשל החלפת סימן 46 לדבר המלך במועצתו . סימן 46 היה אחד ה'צינורות' שדרכם נשאב המשפט האנגלי לארץ . היו הצעות להחלפתו שאילו היו מתקבלות היו מביאות לשינוי משפטי . מהפכה יכולה גם להתחיל בצעדים קטנים , למשל בהחלפת המקור הפורמלי המחייב לייבא משפט אנגלי במשפט עברי . אשר לטענה של רונן שמיר כי ישראל הייתה מעוניינת בהתמערבות והמשפט האנגלי ייצג עניין זה , גם כאן יש לדייק . לא עסקתי בהרצאתי במשפט האנגלי אלא במשפט המנדטורי , שלא היה זהה למשפט האנגלי אלא היה בךכלאיים , היבריד . חלק גדול ממנו הורכב ממשפט עות'מאני , שהיו בו אלמנטים מוסלמיים או צרפתיים ; חלקו היה אנגלי וחלקו היה אנגלי קולוניאלי , כלומר התבסס על חוקים שנוסחו במיוחד ל'ילידים . ' כאשר עסקו במשפט המנדטורי בשנות החמישים היו משפטנים כמו השופט ויתקון ששאפו להתמערבות מלאה של המשפט הישראלי . היו משפטנים , כמו איש משרד המשפטים אורי ידין , שרצו בקונטיננטליזציה של המשפט הישראלי ! והיו שאמרו כי יש להשאיר על כנו את המשפט המנדטורי ( כולל החלקים העות'מאניים שלו , ( מכיוון שמשפט כזה מתאים לחברה שהיא בעלת אופי 'עות'מאני' במובנים מסוימים . באנשים אלה עסקתי . אולי אפשר לסיים ולומר כי גם היום , למרות שאיננו מכירים בכך , מדינת ישראל עדיין שומרת במובנים רבים חלקים מהמורשת העות'מאנית שאותה קיבלנו בירושה מתקופת המנדט . יורם שחר : סיכום הרשו נא לי לסגור את המעגל בצורה הבאה . השאלה העמוקה יותר שאנו עוסקים בה היא המתח בין הפרטיקולרי לבין האוניברסלי . לכל עם נטייה לראות את עצמו כמיוחד , ואין אנו שונים בכך מכל העמים . השאלה היא האם השלטון הקולוניאלי הבריטי בארץ ישראל היה טיפוסי לשלטון קולוניאלי בכל מקום אחר , והאם אנו עצמנו מתנהגים כיום כמו מדינה פוסט קולוניאלית טיפוסית . חלק מן החוקרים נוטים להאמין שאיננו שונים מאחרים , ושעיקר ההסבר לדבקות במורשת הקולוניאלית נעוץ במאפייני ההתנהגות
|
|