|
|
עמוד:290
מחקר נוסף , התמקדות בנושאים מצומצמים ומוגדרים , עבודה ארכיונית בלונדון ובמושבות לשעבר ושיתוף פעולה בין היסטוריונים משפטיים ממושבות לשעבר שונות של האימפריה הבריטית ושל אימפריות אחרות . פיתוח ההקשרים ההשוואתיים אסור שיבוא על חשבון התייחסות לגורמים מקומיים ייחודיים . אסף לחובסקי התייחס לכמה מהגורמים הייחודיים לפלסטינה המנדטורית : ההשפעה של הקונפליקט היהודי ערבי , של מגע התרבות עם תרבות משפטית לא מערבית , של ייחוד המהגרים לפלשתינה , שרובם הגדול כמובן לא הגיע ממדינת האם האימפריאלית . אסיים בכיוון מעניין אחר , הממשיך את הנקודה האחרונה . כיוון זה משלב את הייחודי ואת ההשוואתי , את המשפט ואת המערך התרבותי הרחב הסובב אותו : בחינת תמונת המשפט ומקומו בחברה ובתרבות כפי שהצטיירה אצל הציונים בארצות מוצאם במזרח ובמרכז אירופה לפני עלותם ארצה , והאופן שבו השפיעה זו בסופו של דבר על שימור מורשת המשפט המנדטורית . להבדיל מתושבי מושבות אחרות ברחבי האימפריה הבריטית , התושבים היהודים של ארץ ישראל המנדטורית גדלו והתחנכו ברובם במדינות שהייתה מושרשת בהן תרבות משפטית אירופית אך לא בריטית . מתוך איזה עולם משפטי , עם אילו השקפות משפטיות הגיעו ממזרח וממרכז אירופה ? עד כמה הושפעו מן המשפט שנהג במזרח אירופה ? עד כמה הושפעו ממרכזי משפט גדולים יותר , בגרמניה , באוסטריה או בצרפת ? עד כמה הושפעו שם ממסורות משפטיות הלכתיות יהודיות ? עד כמה התקיימה אצלם תרבות א לגליסטית או אנטי לגליסטית ? אני חושב שאנחנו בהיסטוריונים משפטיים מתחמים את נושאי המחקר שלנו באופן מרחבי מדי , בצמידות לטריטוריה , לשיטה משפטית או למערכת שלטונית . בצורה זאת שאלות אלה נותרות מחוץ לתחום המחקר שלנו , ומעניין יהיה לכלול גם אותן במחקרנו . מובן שכיוון מחקרי זה , כמו כיווני מחקר אחרים שהצעתי בתגובתי , לא יכול היה להיות מפותח על ידי אסף לחובסקי במאמר בודד ; אך אשמח אם חלקם ישמש בסיס למחקרים נוספים בעתיד על ידי חוקרים בתחום המתפתח של ההיסטוריה המשפטית . רונן שמיר : מידת קליטת המשפט האנגלי לתוך המשפט הישראלי המאמר 'בין שני עולמות : מורשת המשפט המנדטורי במדינת ישראל בראשיתה' מתמודד עם שאלה ישנה חדשה באשר למקומו של המשפט האנגלי מנדטורי בשיטת המשפט הישראלי . עם הקמתה של מדינת ישראל אומץ המשפט המנדטורי כמשפטה של המדינה החדשה . לכאורה , אימוץ זה נבע מאילוצי השעה ומן הצורך להבטיח את המשכיותו של המשפט ואת יציבותו . אכן , מרביתה של הכתיבה המשפטית וההיסטורית בשנים שלאחר קום המדינה נטתה להתייחס לאימוץ המשפט המנדטורי כאל עניין מובן מאליו ; אך בשנים האחרונות נזכרנו כמשפטנים שסברו ערב הקמת המדינה ומיד לאחריה כי רגע מכונן זה הצריך ואף חייב לדחות את משפטו של הריבון הזר . בשנים שקדמו להכרזת העצמאות פרופי רונן שמיר — מהחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב . פרסם ספר העוסק במשפט השלום העברי בתקופת המנדט .
|
|