|
|
עמוד:266
המגילה ואת חוק הקרקעות העות'מאני . השאלה שאפשר להעלות עתה היא מדוע נשמרה מורשת זאת ; מדוע לא אירעה 'מהפכה משפטית' לאחר שנת ? 1948 מדוע התמהמהו הישראלים הראשונים בבואם להחליף את מורשת המשפט המנדטורי ? בחלק הבא של המאמר אתאר שתי מהפכות משפטיות שכשלו . ולאחר מכן אציג כמה הסברים לשאלה מדוע כשלו מהפכות אלה , שהיו אמורות לשחרר את המשפט הישראלי מעברו . ' מהפכות משפטיות' שכשלו כל המעיין בספרות ובעיתונות של השנים שלפני הקמת המדינה ומיד לאחריה חש כי חלק ניכר מ'הישראלים הראשונים' הרגישו כי הם חיים בתקופה של שינויים גדולים . דבר זה נכון גם לגבי משפטני התקופה . ביטאונה של לשכת עורכי הדין , 'הפרקליט , ' שהחל להופיע באמצע שנות הארבעים , היה גדוש דיונים על אופיה הרצוי של שיטת המשפט הישראלית , ודומה כי הכול הסכימו שהמשפט הישראלי צריך להיות שונה בתכלית מן המשפט של תקופת המנדט . למרות אווירה זו , המורשת המנדטורית הוחלפה בפועל בשנות החמישים רק בתחומים מצומצמים . המהפכות המשפטיות שחזו אנשי 1948 לא התרחשו . ההזדמנות הגדולה ל'מהפכה' ( אם אכן הייתה קיימת אי פעם הזדמנות כזו ) לא באה לידי ביטוי . אתאר עתה שתי מהפכות משפטיות בפוטנציה שלא התממשו . משפט עברי בראשית תקופת המנדט נראה היה כי משפטו של היישוב היהודי _בארץ ישראל ומערכת המשפט של מדינת היהודים לכשתקום יהיו מבוססים על משפט לאומי חילוני ששורשיו נטועים בהלכה היהודית . אמנם אבות הציונות שבאו ממרכז אירופה , ובראשם תאודור הרצל , תיארו את המדינה היהודית כמדינה שתאמץ חוקים מערביים ; אולם רבים מן הפעילים הציונים במזרח אירופה , כמו גם חלק מאנשי היישוב החדש בארץ ישראל , העדיפו 35 יחד עם זאת , יש לומר כי אפילו אם פורמלית שימרה שיטת המשפט הישראלית בראשיתה את החוקים _העות'מאנים _, הרי שבפועל היה 'תקפם המעשי רופף ומפוקפק / גד טדסקי , 'על דרכי היודיקטורה בארץ , ' הד המשפט : דו שבועון לבעיות משפט וחברה , 16 ( תשי"ח , ( עמי 36 . 305 ראו כללית , תום שגב , : 1949 הישראלים הראשונים , ירושלים 1984 ( להלן , שגב , 37 . ( 1949 המושג 'מהפכה משפטית' הוא מושג בעייתי , אם כי לעתים עושים בו היסטוריונים של המשפט שימוש . ראו למשל H . J . Berman . Law and Revolution : The Formationof the Western Le _^ al Tradition . 38 הדיון שלהלן מבוסס על לחובסקי , יבין מנדט למדינה' ( לעיל , הערה , ( 8 עמ' . 719-712 לדיון כיחס בין המשפט העברי לבין משפטה של מדינת ישראל כשנים הראשונות לאחר קום המדינה , ראו גם אליקים רובינשטיין , שופטי ארץ : לראשיתו ולדמותו של בית המשפט העליון בישראל , ירושלים ותל אביב תשמ"א , עמי 49-45 ( להלן : רובינשטיין , שופטי ארץ . ( 39 ראו תיאודור הרצל , מדינת היהודים ( תרגום מרדכי יואלי , עורכת חיה הראל , ( ירושלים , 1996 עמי . 78 . Cambridge , ma 1983 ראוי עוד לציין כי מושג זה מתאים יותר לשיטות משפט השייכות לעולם המשפט הקונטיננטלי אשר חוו 'מהפכות משפטיות' בעוצמות שונות במהלך המאה התשע עשרה והעשרים ; והוא מתאים פחות לשיטות משפט השייכות למשפחת שיטות המשפט האנגלו אמריקנית , שהן שמרניות יותר באופיין .
|
|