|
|
עמוד:252
פתיחה יורם שחר אני מבקש להשתמש בזכותו של היושב ראש כדי לומר דברים אחדים לפני פתיחת המושב על המשפט המנדטורי ומורשתו . נושא ההרצאה המיועדת הוא הדילמה בדבר המשך המורשת המשפטית המנדטורית עם קום המדינה . נדמה לי שהטרגדיה של כל העמים , לא רק אלה הזוכים לעצמאות אלא גם אלה המואסים בשיטתם ומבקשים להחליפה בזמנים רגילים , היא כי אין להם בררה אלא להחליף שיטה שלמה אחת בשיטה שלמה קיימת אחרת ; אין להם בררה אלא להעתיק . אין בתולדות העמים עם שהצליח ליצור שיטה חדשה יש מאין לפי טעמו . על כן הבררה המעשית היחידה שעמדה בפני מדינת ישראל החדשה הייתה בין הותרתו של המודל המשפטי הבריטי על כנו לבין החלפתו במודל גרמני או שוויצרי או צרפתי או אולי חזרה אל הגרסה העות'מאנית של מודלים אלה . לא הייתה בכך התקדמות רבה . דומני שהחיבה למורשת הבריטית הייתה עמוקה דיה באותה עת כדי להשאיר את המורשת המשפטית על כנה , כפי שהושארה על כנה המתכונת המנדטורית לבנייתם של בתי ירושלים . במקומות הבודדים שנעשה בהם ניסיון להפוך שיטה משפטית , למשל בתורכיה , הוחלף שעטנז אחד בשעטנז אחר ולא נבנתה שיטה תורכית אוטנטית . מקום יחידי בתולדות העמים שנבנתה בו שיטה משפטית מלאה היה צרפת הנפוליונית של ראשית המאה התשע עשרה ; אלא שגם שם לא נבנו הדברים יש מאין לחלוטין , ואפילו שם ארכה מלאכת הבניין עשרים שנה . חשוב מאלה , גם כך לא הייתה מהפכת המשפט הצרפתית מתחוללת ללא גאונות הארגון והנחישות של נפוליון . ככל שאנו מעריצים ומעריכים את מנהיגנו הראשון , הוא בכל זאת לא היה נפוליון . פרופי יורם שחר — מבית הספר למשפטים של המרכז הבינתחומי בהרצליה . הוא פרסם מאמרים העוסקים במשפט הפלילי ובמשפט החוקתי בתקופת המנדט וכן עסק בשאלת עיצובה של מערכת המשפט הישראלית בשנים הראשונות לקיומה ובהיסטוריה של הכרזת העצמאות .
|
|