|
|
עמוד:243
שוטף , הפך את העברית לשפה האופרטיבית המשותפת . המציא וטיפח תרבות ישראלית , עיצב 'חגים אזרחיים' וכלל את הציבור כולו ברגעים הגדולים של ההיסטוריה . הוא היה הפוסק האחרון בענייני טעם כאחראי להפצת השירים הפופולריים והיה לרדיו גם חל ק מרכזי בבחירתם ובעיצובם . 'קול ישראל' הזמין , הפיק ושידר מוזיקה , והיה לו חלק מרכזי בעיצוב הזיכרון הקולקטיבי והמיתוסים של הלאום . ( עם הקמת הטלוויזיה , כשהרדיו איבד את המעמד שהיה לו כבמה המרכזית לפולחנים הקולקטיביים , הוא התאים את עצמו למצב החדש והתבסס על יתרונותיו הטכנולוגיים י מיידיות , נגישות ואינטראקטיביות . ( נראה לי שעם מטלות מסוג זה ועם הצורך להעלאת פתרונות מידיים , אין קל מלתקוף את הרדיו כמכשיר של 'תרבות מגויסת . ' עם זאת , אבקש לבחון האשמה מקובלת זאת קצת יותר לעומק . בבחינת תפקידו של השידור בעיצוב החברה והתרבות בישראל כדאי אולי לאמץ את תפיסתו של קליפורד גירץ , ולהתבונן בתפקוד הרדיו מתוך אמפתיה הן לנקודת המבט של 'הילידים' והן לנורמות ולאמונות של התקופה . הרי שורשי הדמוקרטיה המערבית שאפיינו את ישראל היו מצויים בעלייה הציונית / חילונית / סוציאליסטית שהקימה את המוסדות החברתיים של היישוב . מיד לאחר הקמת המדינה הוטל על המוסדות הללו , שהפכו ממוסדות היישוב למוסדות המדינה , התפקיד של קליטת עולים במספר כפול מזה של תושבי המדינה . חלקם הגדול של העולים לא עברו את תהליך החילון והמודרנה , ומצאו את עצמם לפתע במדינה שונה ובתרבות זרה . מנקודת מבטם של הקברניטים , ההשתתפות הדמוקרטית נתפסה כמתן נגישות שוויונית לעושר התרבותי . ומהפרספקטיבה של המנהיגות הציונית , נכסי צאן הברזל התרבותיים — מאז 'אלטנוילנד' של הרצל — היו המוזיקה , הספרות וההגות האירופאיות . בכך , מדיניות 'קול ישראל' בשנותיו הראשונות לא הייתה שונה מזו של מדיניות _h bbc בתקופה הראשונה . כמו שכותב דויד רטנוף היסטוריון של _n : BBC [ המדיניות של _n [ BBC הייתה דמוקרטיה לא במובן שנכנעה לרצון העממי או שאפה לרצות את הטעמים והציפיות של האזרח הממוצע , אלא במובן שניסתה להביא להישג ידו של כלל הציבור את כל 'מוצרי התרבות' שקודם לכן היו בהישג ידם של בעלי זכויות היתר בלבד . אצלנו בישראל , יצירת נגישות כזאת הייתה קשה יותר מאשר בבריטניה . שם הבעיה הייתה להתגבר על ההבדלים במשאבים התרבותיים של מעמדות שונים . אצלנו היה צורך לקחת בחשבון לא רק מעמד והשכלה אלא גם דרגות שונות של שליטה בעברית ושל מרחק תרבותי . ללא קשר עם השאלה עד כמה הייתה המטרה של הנחלת עושר תרבותי הגמונית או שאפתנית מדי , הרי יש להכיר בכך שנתפסה אז תרומה לשוויון חברתי ולדמוקרטיה . בחירתם של איש תאטרון ופובליציסט למנהל התכניות בעברית , ושל מלחין למנהל תכניות המוזיקה ברדיו המנדטורי בעברית , מעידים על התפיסה של תפקידיו המרכזיים של הרדיו בבניין של אומה , תפיסה שהייתה משותפת לרדיו המנדטורי , ל'קול ישראל' . BBC _^ מה שנתפס כחטא הקדמון ברעיון של הדמוקרטיה ההשתתפותית היה ההתמקדות בהענקת נגישות לקבוצות השונות לשפה ולתרבות העברית ולאוצרות התרבות האירופית , ולא מספיק — כפי שיטענו המבקרים המאוחרים יותר — בשימור המורשת והזהות התרבותית של קבוצות העולים השונות , בהאזנה לקולן , ובהכרה בזהותן הנפרדת . מה
|
|