|
|
עמוד:241
תפקודה של רשות השידור בימים אלו , תתעשת לפני שנאבד עיקרון זה בהצבעה חפוזה בכנסת . המשמעות של מימון השידור באמצעות אגרה היא בהבטחת האוטונומיה שלו על ידי יצירת מחויבות הדדית ישירה בין השידור לאזרחים , ולא לממשלה . אמנם עקרון האגרה מומש אצלנו חלקית בלבד : במקום שהכספים יתקבלו ישירות ברשות השידור , המימון עובר דרך משרד האוצר שמחליט על מידת עדכונו של התקציב הנובע מהעלייה במדד . למדנו מאיתן אלמוג שהוחלט על מימון השידורים באמצעות האגרה מסיבות פרגמטיות תקציביות ( התנגדותו של משרד האוצר הבריטי לספק מימון לשידור בפלשתינה . ( למדנו גם שהיישוב היהודי , שמנה בין רבע לשליש מאוכלוסיית הארץ בלבד , היה זה שמימן את שידורי הרדיו המנדטורי בשלוש השפות — ליישוב היהודי ציוני , לרוב הערבי ולאוכלוסייה הבריטית . הסיבה לכך הייתה שהתושבים היהודים החזיקו ביותר מ 75 אחוז של מקלטי הרדיו , _ואי אפשר היה להטיל מס כללי כאשר רוב התושבים לא היו בעלי מקלטים . העיקרון השני שמבטיח את עצמאותו של _n _, BBC השידור הציבורי בבריטניה — בחירת המנכ"ל _על ידי ועדה הממונה על ידי שופטים ואנשי ציבור — לא התקבל מלכתחילה ; מינוי מנכ"ל רשות השידור בישראל נעשה _על ידי 'שר ממונה . ' עם הקמתה של הרשות נעשה ניסיון לשמור על העיקרון של מקצועיות בבחירת המנכ"ל ומליאת הרשות ; אך עם השנים חלה פוליטיזציה של תהליך המינוי , ומשלהי שנות ה 90 אנו עדים להתדרדרות לכיוון של מינויים שכל מטרתם היא מינוי אדם 'משלנו' שישרת את הממשלה המכהנת , מה שמנוגד לחלוטין לתפקידה של העיתונות האלקטרונית כמבקרת של השלטון . ( ב ) יש משום אירוניה בהקבלה בין הקמת הרדיו המנדטורי לבין הקמת הטלוויזיה הישראלית . הסיבות של הבריטים להקמת הרדיו בעברית ובערבית היו לשחרר לחץ — ' למנוע מן הילידים שעמום ועשיית צרות , ' וכן לשדר תעמולה — 'חיוני שהילידים יוכלו להאזין ממקור ראשון לאמת ... כדי לסתור מה שהם שומעים היום' ממצרים או מסוריה הצרפתית . הדחיפה להקמת הטלוויזיה לאחר מלחמת ששת הימים ( לאחר שהממשלה התנגדה להקמתה במשך שני עשורים ) נבעה מן הצורך לשדר 'את האמת' ל'ילידים , ' דהיינו לפלסטינים תושבי השטחים שנכבשו אז . ישראל , אם כן , מילאה כאן את תפקיד השליט המנדטורי , והפלסטינים בשטחים — את תפקיד היישוב . כל עוד היה מדובר בחברה הישראלית , הרעיון של טלוויזיה היה מנוגד לכל האינסטינקטים של ראשי השלטון ( שחששו מפופוליזם , מפגיעה בקריאה ובתרבות העברית המתפתחת . ( אך החשש מכך שערביי השטחים יהיו חשופים אך ורק לתעמולה ממדינות ערב גבר על ההתנגדות המסיבית להקמת טלוויזיה . דאגה דומה מוצאת ביוטיה בלשונו של פקיד קולוניאלי בריטי ב : 1930 'חיוני ש [ היהודים והערבים ] יוכלו להאזין ממקור ראשון לאמת , מעורבת במעט בידור , כדי לסתור מה שהם שומעים כיום . ' אנחנו הישראלים עוד הגדלנו לעשות _כשהוספני : ערביי השטחים יהיו ראש הגשר לשלום . שעות השידור המצומצמות של הטלוויזיה היו אמורות להתחלק שווה בשווה בין עברית לערבית . ( ג ) הקשר הנמשך בין התפתחות השידור לבין התגייסות למצבים של קונפליקט ומלחמה מתקיים מתחילת ההיסטוריה של הרדיו המנדטורי . בתקופת מלחמת העולם השנייה שידרו
|
|