|
|
עמוד:239
תגובות משה ליסק : הקמת שירות השידור העברי בהקשר ההיסטורי יישובי של התקופה אנסה לשלב את הדברים ששמענו בהרצאה על היזמות הטכנולוגיות להקמת שירות השידור בארץ לתוך ההקשר ההיסטורי של התקופה הנדונה , במיוחד כאשר מדובר בתקופה הפורמטיבית בתולדות שיבת ציון המודרנית . אני מתכוון לכך שהשנים 1925-1920 היו שנים מופלאות מבחינת בניית מוסדות מרכזיים ביישוב הקטן של אותה תקופה . חשוב לחזור ולהדגיש את ממדיו של היישוב : עם הכיבוש הבריטי של _ארץ-ישדאל מנה היישוב כ 60-55 אלף נפש ; ב 1925 מנה כבר כ 80 , 000 נפש . בעקבות העלייה השלישית והרביעית התנהלה בקרב יישוב זה , שהיה עדיין זעיר מכל בחינה , בניית מוסדות בקצב אדיר ללא כל פרופורציה לצמיחה הדמוגרפית . אילולא היינו יודעים כמה אנשים היו פה באותה תקופה ומה היה ניסיונם הארגוני , היינו סבורים שמדובר בעבודת מטה מאורגנת ומסודרת שנעשתה לאורך שנים לא מעטות , ושמטה זה כלל אנשי מקצוע מגוונים מתחומי הארגון , מנהל העסקים , הכלכלה ועוד . אביא כמה דוגמאות . ב 1920 הוקם הפורום הדמוקרטי הראשון של החברה היישובית — אספת הנבחרים . פורום זה היה אולי לא שלם ומוחלט מבחינת מבנהו , אך יצר תשתית להליכים דמוקרטיים , לקבלת החלטות ולייצוג אופטימלי של כמעט כל הגוונים , המפלגות והזרמים הרעיוניים בחברה היישובית . כך נוצרה כבר ב 1920 סמכות במבנה המסוכסך והשסוע של היישוב הקטן . אנחנו מדברים על שסעים כיום , אך כולנו יודעים שאין בכך כל חדש . למשל , בבחירות לאספת הנבחרים הראשונה השתתפו 20 רשימות , כאשר מספר בעלי זכות הבחירה היה 30 אלף והמצביעים דה פקטו היו 20 אלף . 20 רשימות , 20 אלף מצביעים . כשבודקים כיום את הרשימות הללו אפשר לראות בהן את האבות או האימהות של כמעט כל הגושים הפוליטיים המרכזיים הקיימים עד היום הזה . ב 1920 הוקמה גם ה'הגנה , ' שהאפוטרופוס שלה הייתה אמנם ההסתדרות ; אך עצם הרעיון להקים ארגון מיליציוני היה רעיון נועז שהיה כרוך במאבקים פנימיים עם 'השומר , ' שהייתה לו גרסה שונה לחלוטין באשר לצורת ההגנה על היישוב היהודי . ההסתדרות הייתה ארגון בעל יומרות מרקיעות שחקים מבחינת היקף תפקידיו ; אך חלק מיומרות אלה מומשו כבר בין השנים . 1925-1920 כך למשל הוקמו המוסדות הכלכליים המרכזיים של ההסתדרות ; הגופים הקבלניים של ההסתדרות שעסקו בעיקר בעבודות ציבוריות ; המוסדות הפיננסיים של ההסתדרות , ומוסדות שונים . הוקמה גם ועדה מיוחדת — וזה מתקשר לסוגיה שלנו — ועדת התרבות של ההסתדרות , שישבו בה בתחילת דרכה הבכירים ביותר מבין מנהיגי ההסתדרות , כולל ברל כצנלסון וטבנקין , וזאת לא במקרה . לכולם היה עניין לשבת בוועדה הזאת , לא מתוך כפייה או מתוך חלוקת הנדוניה של הוועדות השונות בוועד הפועל , אלא הם ראו בכך אחד התפקידים
|
|