|
|
עמוד:237
החלטת החלוקה ב 29 בנובמבר 1947 לבין ההכרזה על העצמאות פרחו שידורי המחתרות כמעט באין מפריע , ונוצלו בעיקר למאבק הפוליטי הפנימי ביישוב . יחסם של הבריטים לשידורי המחתרות היה _דו ערכי : חוקי הממשל המנדטורי אסרו על קיום השידורים , אך לא אסרו על האזנה להם . למרות העדויות הדרמטיות שלאחר מעשה , המעיטו הבריטים בהפרעות ( jamming ) לשידורי המחתרות , ובמחלוקת הפנימית בין גורמי המודיעין הבריטיים בארץ גברה הדרישה המודיעינית להימנע מהפרעות , כדי לאפשר האזנה לשידורי המחתרות כמקור מידע נוסף לגבי הלך הרוחות ביישוב ובקרב המחתרות השונות . שידורי המחתרות בוצעו בחשאי ולא באופן רציף , חייבו חיפוש התדר בגלים קצרים והצריכו פרסום מוקדם בעלוני קיר לא חוקיים . מתקני ההאזנה המשוכללים של חיל הקשר ושל המודיעין הצבאי הבריטי שהוקמו בסרפנד בראשית שנות השלושים אפשרו איכון מהיר של המשדרים והחדרים וציתות להם — בעיקר לצורכי האזנה ודיווח מודיעיני . פעמיים בלבד לכדו הבריטים תחנות מחתרתיות , האחת _ב 1944 כאשר נתפס משדר של האצ"ל , והשנייה _ב 1946 כאשר נתפס משדר של לח "י . בשני המקרים יש סבירות גבוהה ביותר שהמשרדים הוסגרו לידי הבריטים על ידי נציגי מחתרות יריבות , באופן שאילץ את הבריטים 'לתפוס' את התחנה המחתרתית כדי להימנע מיצירת הרושם שלמעשה אינם מעוניינים בכך . שידורי המחתרת היעילים ביותר היו שידורי 'ההגנה , ' בעיקר בשנים . 1948-1946 הם פעלו בשידורים אזוריים בשלוש שפות , עם מידה מסוימת של שליטה ריכוזית ומידה רבה של שליטה אזורית מקומית . הם שימשו לגיוס הציבור היהודי בסביבת המשדר ולהפעלתו למטרות מוגדרות , וכן לשידורי תעמולה לאוכלוסייה הערבית ולצבא ולמשטרה הבריטיים . דוחות ההאזנה של הבולשת הבריטית לשידורי המחתרות מצביעים על התייחסות רצינית ועניינית לתוכן השידורים . דוחות ההאזנה של 'ההגנה' ושל המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית מצביעים על החשיבות שיוחסה לשידורי המחתרות בערבית ובאנגלית . בשידורים אלה ניכרת גם השפעתן של שיטות התעמולה הבריטיות במהלך מלחמת העולם השנייה . שידורי המחתרות הסתיימו באופן חלקי עם שידור ההכרזה על הקמת המדינה ביום שישי , 14 מאי 1948 אחרי הצהרים מתל אביב . ההכרזה הועברה בשידור ישיר אך לא נקלטה בכל רחבי הארץ , ושודרה פעם נוספת מאוחר יותר מעל גבי תקליטים באזורים שונים בארץ . גם לאחר ההכרזה נמשכו שידורים מחתרתיים בירושלים שטרם סופחה לישראל , כמו גם 'קול ירושלים' שהמשיך לשדר מירושלים בכפיפות ל'קול ישראל' ששידר מתל אביב . כבר בחודשים הראשונים הפכה השליטה בניהול השידורים לנכס קואליציוני מבוקש ולמכשיר שליטה בידי ראש הממשלה דוד בן גוריון . 96 בתקופה הרלוונטית ובמקביל להתפתחות שידורי הרדיו השונים , התפתחה גם _pxi ההאזנה המוסדית לשידורים . אפשר לומר בהכללה שכולם האזינו לכולם , וכמעט בכל מסגרת נרשמו תקצירים ודוחות האזנה , שהופצו בין מקבלי החלטות ומעצבי מדיניות .
|
|