|
|
עמוד:236
' ההגנה' החלו לפעול בקיץ , 1940 ו לח '' י החל לשדר ב . 1941 ביישוב עצמו הייתה תחושת קיפוח בגלל הצנזורה המנדטורית , שהכתיבה ניטרליות כפויה בניסוחי הידיעות ומנעה מתן ביטוי אוטונומי למסרים לאומיים ויישוביים . לקראת מלחמת העולם השנייה החלה לפעול בארץ תחנת השידור 'שארק אלאדנה , ' ששידרה בערבית תעמולה בריטית במגמה פאן ערבית לכל המזרח הקרוב . עם פרוץ המלחמה שודרו מן הארץ גם שידורי תעמולה ' אפורה' ו'שחורה' לעבר שטחי הכיבוש הגרמניים . מירושלים ומחיפה יצאו שידורי תעמולה לעבר סוריה , ארצות הבלקן , איטליה ומרכז אירופה . בשידורים אלה השתתפו יהודים ארץ ישראלים רבים ששלטו בלשונות האירופיות השונות , רובם ככולם אנשי ' ההגנה . ' מספר מקלטי הרדיו בין השנים 1936 ו 1939 הוכפל — מכ 20 , 500 לכ , 42 , 600 רובם _> כ ( 70 % הוחזקו ברישיון בידי יהודים . ב 1946 היו בארץ כ 75 , 000 מקלטי רדיו , 75 % מהם בידי יהודים . הפעילות של 'קול ירושלים' על מגוון השידורים , התכנים והתכניות ראויה לדיון מעמיק ויסודי , שלא יפורט במסגרת זו . השידורים העבריים של 'קול ירושלים' היו בדרך כלל אוטונומיים ; מהדורות החדשות נערכו וצונזרו באנגלית , ולאחר מכן תורגמו לעברית ולערבית תוך תיקוני ניסוח מזעריים , ותחת פיקוח וצנזורה . הפיקוח הבריטי לא מנע בדרך כלל שידור יצירות עבריות , מורשת ומסורת דתית ולאומית , שידורים חינוכיים , מוזיקה , אמנות ותרבות . בעדויות שמסרו על מצבי משבר ומחלוקת זכרו עובדים לשעבר בשידור העברי פרשיות 'הרואיות' של מעשי התחכמות וניסיונות לחמוק מתכתיבי השלטון בשידור , אך לא ידוע אף על מקרה אחד של התפטרות עובד יהודי במחאה על הוראות השלטון ; להפך — עובדי הרדיו היהודים הקפידו לציין בעדויות שונות כי נדרשו על ידי הנהגת היישוב ו / או 'ההגנה' להחזיק בתפקידיהם בתחנת השידור . שידורי החדשות של הרדיו המנדטורי התמקדו בחודשים הראשונים בחדשות בריטיות בעלות חשיבות משנית שהגיעו מלונדון ותורגמו ושודרו כאן בעברית ובערבית , בעוד שעניינים מקומיים חשובים ודרמטיים נפסלו לשידור משיקולים פוליטיים . בתקופה שלפני מלחמת העולם השנייה ובמהלכה נשאו השידורים אופי ארץ ישראלי מודגש . השידורים העבריים המעיטו להתייחס למצבה של יהדות אירופה , הבליטו את סבלותיו של היישוב והדגישו את חלקם של חיילי היישוב המגויסים למאבק בנאצים . ניסיונות כנועים וצנועים של נציגי קהילות באירופה לפני המלחמה לבקש התייחסות כלשהי ליהודים באירופה כמעט שלא זכו לתשומת לב בירושלים . רק במהלך , 1942 משנחשף דבר ההשמדה והיקפה , החל מאבק בין ההנהלה הציונית לבין הוועד הלאומי על השליטה בתכנון השידורים העבריים לעבר אירופה . הבריטים נענו בהדרגה לדרישה , מסיבות מדיניות שלא יפורטו כאן . שידורי המחתרות הגיעו לשיאם במסגרת 'תנועת המרי העברי' ב 1945 במאבק על פתיחת השערים לעליית יהודים ארצה , והתפצלו עם פירוק 'תנועת המרי . ' בתקופה שבין 93 בחסות 94 SOE . Special Operations Executive _^ בחסות 95 PWE . Political / Psychological Warfare _Executives שידורי המחתרת הראשונים מסוגם בארן , וככל הידוע עד כה בעולם כולו , היו שידורי הניסיון של האצ"ל המוקדם ב 1938-1937 בירושלים . שידורים אלה לא עלו יפה , ונמשכו ביתר הצלחה באזור תל אביב ב ; 1939 יההגנהי שידרה במשך זמן קצר ב . 1941 נושא שידורי המחתרת לא יפורט במאמר זה .
|
|