|
|
עמוד:234
ולא התקיימו שידורים בשבת . ערב חגיגי מיוחד הוקדש ל'נשף של _ארץ-ישדאל העובדת' שנפתח על ידי מזכיר ההסתדרות דוד בן גוריון בהופעה הרדיופונית הראשונה בחייו . שידורי 'יריד המזרח' ננעלו עם היריד בראשית מאי , 1932 אולם אברמוביץ' הורשה לשוב ולשדר מבית העסק שלו בקיץ , 1933 ברישיון זמני ודרקוני שהכפיף את שידוריו למנהל הדואר המנדטורי והגביל אותו לשידור מוזיקה מתקליטים בלבד , לשבע שעות ביום בערך , וללא כל זכויות . שידוריו היו מקוטעים , ולא עמדו בפרמטרים של תחנת שידור . עצמת השידורים הייתה חלשה , אך בשל תופעת 'גלי רקיע' הם נקלטו לעתים גם במרכז ודרום אירופה . _ב 1934 שידר אברמוביץ' כמה אירועים מקומיים , וכן באביב \ 1935 לאחר מכן בוטל רישיונו . ההכנות לפתיחת השידורים המנדטוריים כבר היו בעיצומן . מנדל אברמוביץ' ניסה לגייס את תמיכתם של ראשי היישוב וההנהלה הציונית לתמיכה בו ובמפעלו הפרטי ; אך ראשי היישוב וההנהלה הציונית העדיפו לשתף פעולה עם ממשל המנדט בתחנת השידור העתידה לקום במימונו של היישוב היהודי . מגעים שקטים כנושא התקיימו כבר בין מ' שרתוק לבין הנציב העליון , והייתה ביניהם הבנה הדדית . מישירות השידור של ארץ ישראל' ל'קול ירושלים' הבסיס הפיננסי שסיפק היישוב לממשל המנדט אילץ את הממשל למצוא נוסחה פוליטית שתתגמל את היישוב במעמד ובייצוג הולם בניהול השידורים , למרות היותו מיעוט באוכלוסייה הכוללת . הפתרון היה הקמת ועדה מייעצת ליד מנהל הרדיו המנדטורי העתיד לקום בראשות שליח _ה _86 _€ אנטוני רנדל , נציגו של מנכ"ל _n BBC שמינויו אושר על ידי ווקופ . הוועדה הוקמה ליד רנדל והמזכיר הראשי של ממשל המנדט כגוף פריטטי שבו ייצוג שווה לאוכלוסייה הערבית , ליישוב היהודי ולממשל המנדטורי . הנציג הערבי , אמין ביי עבדל האדי _, היה מן הפלג הנשאשיבי המתון המקורב לממשל המנדט ] הנציג היהודי , ד"ר אברהם קצנלסון , היה חבר הוועד הלאומי , איש מפא"י ממקורבי בן גוריון , שקולניק [ לוי אשכול ] ושרתוק [ משה שרת . [ מינוייהם הפורמליים היו אישיים , אך נעשו בהמלצת ההנהגות הפוליטיות ובשליחותן . המנגנון המנדטורי התקשה למצוא בקרב ערביי _pxn מועמד מתאים לתפקיד 'סגן מנהל התכניות בערבית , ' ולפיכך זומן מוזיקאי מצרי , יחיא לבאבידי , לתפקיד זה . ביישוב היהודי נמצאו שני מנהלים מתאימים : המוזיקאי והמלחין קרל סלומון מונה לתפקיד מנהל תכניות המוזיקה בתחנה העתידה לקום , ושימש כגשר תרבותי אירופאי בין המאזינים ביישוב היהודי לבין הממשל המנדטורי . היו כמה מועמדים לתפקיד 'סגן מנהל התכניות בעברית' — אנשי רוח , הוגים ונאמנים להנהגת היישוב . ניסיון לקדם את מועמדותו של מייסד 'הבימה' נחום דוד צמח לתפקיד לא צלח , למרות ניסיונו המקצועי בתחום הרדיו בארצות הברית . בתהליך פוליטי דיסקרטי הוצע התפקיד תחילה 88 'גל רקיעי — החזרתם של גלי רדיו מן _היונוספרה אל האטמוספרה בזווית המאפשרת קליטת שידורים במרחק מאות ואלפי קילומטרים מן המשדר למרות עצמתו החלשה , המיסוך והמכשולים הטופוגרפיים בטווחים הקרובים . 89 לימים — אברהם ניסן , מראשוני שירות החוץ של מדינת ישראל . 90 מייסד 'הבימה' _נ''ד צמח עמד כ 1926 כראש קבוצת שחקני 'הבימה' שנשארו בארצות הברית בעת סיורם שם , ולא עלו ארצה ; בארצות הברית עסק בתאטרון אידי וגם בשידורי רדיו באידיש . ב 1935 הגיע ארצה כדי להציע את מועמדותו לניהול השידורים העבריים . לדברי אחיו בנימין צמח בריאיון
|
|