ראשית שידורי הרדיו בארץ־ישראל בתקופת המנדט — אינטרס יישובי־ציוני או מנדטורי־קולוניאלי?

עמוד:230

ב 1928 היו בארץ רק 163 מקלטי רדיו בעלי רישיון מנדטורי באוכלוסייה שמנתה כ 857 , 000 נפש , מהם רק כ 151 , 000 יהודים . בן גוריון שאף להקים תחנת שידור הסתדרותית למען חברה יישובית מעוטת מקלטי רדיו ( כ 0 . 19 מקלטים _ל 1 , 000 נפש מכלל האוכלוסייה , _כ 0 . 75 מקלטי רדיו _ל 1 , 000 יהודים ביישוב . ( הוא קיווה ללא ספק שתחנת השידור ההסתדרותית העתידה לקום תשרת את תעמולת ההסתדרות והיישוב כלפי חוץ — כלפי העולם היהודי באירופה וכלפי הגורמים המדיניים שם . ' המכון לרדיו' עוד הציג את מרכולתו ב'תערוכה הארץ ישראלית' באביב 1929 בתל אביב . בךגוריון החליט לסגור את 'המכון' אחרי התערוכה , אך ארבעה ימים לאחר מכן עיכב את ההחלטה : 'דובקין קיבל רשיון לתחנת רדיו בשביל [ שידור באזור ] תל אביב בלבד ולימי התערוכה [ הדגשה במקור ... ' [ לדעת דובקין אפשר יהיה על יסוד רשיון זה ' להמשיך [ להפעיל ] את התחנה [ ולשדר ] גם לאחר התערוכה ולהרחיב אותה [ את טווח השידור ] בשביל כל הארץ . הוא עומד לאשר את מכון הרדיו בתור חברה קואופרטיבית . 50 % של הקולות [ בהנהלה ] לחברת העובדים . ' היזמה להקמה אפשרית של תחנת שידור מקומית כחלק מן היזמה הכלכלית מסחרית של 'התערוכה הארץ ישראלית' זכתה כנראה לתמיכה של מנהל הדואר המנדטורי ויליאם הדסון . הידיעה שנמסרה לבן גוריון באה מאוחר מדי , ועלותה הייתה גבוהה מדי . ביולי 1929 יצא בן גוריון לאירופה , וכשחזר בערה כבר הארץ במאורעות קיץ . 1929 עניין תחנת השידור נדחק לשוליים . קל היה אז להציג את הכישלון בכישלונו של דובקין : 'המכון לרדיו' לא היה ערו ך לשידור באביב , 1929 והאפשרות שהוצעה לו לא מומשה כלל . כישלונו של דובקין היה בסופו של דבר כישלונו של בךגוריון , שנתן אמונו בלוי דובקין מאז , 1924-1923 והתאכזב ממנו ב . 1929 בשנים הבאות , ככל שגברה תלותו במומחים השונים לרדיו , התייחס בךגוריון אליהם ביתר חשדנות , ספקנות וזהירות . בראשית שנות השלושים למד להכיר את מגבלות כוחו שלו ואת מגבלות כוחם של היישוב והתנועה הציונית בתחום השידור . במאבקו הצפוי על ההגמוניה בהסתדרות הציונית הכיר בצורך למצוא שותפים אסטרטגיים אד הוק . כך היה גם ההמשך בתחום הרדיו . ממשל המנדט מייבא מומחה קולוניאלי מהודו — קלוד פרנסים סטריקלנד מאורעות קיץ 1929 הניעו את ממשל המנדט להחמיר את הפיקוח על העיתונות בארץ ישראל . בין היתר הוצג הצורך של ממשל המנדט בתחנת שידור , לשליטה באוכלוסייה המקומית במצבי חירום 1 ] _עז _0 דו : . ( crowd טיעון זה נוצל בהמשך גם על ידי הנציב העליו ן 71 מן הנספח הסטטיסטי במחקרי המלא . 72 יומן בן גוריון , 10 באפריל 73 . 1929 שם , 14 באפריל 74 . 1929 אי אלמוג , 'הממשלה ( הבריטית ) נגד תקשורת עוינת : פרק מוקדם _ןועלום ) בקורות העיתונות , _'pxn קשר , 25 ( מאי , ( 1994 עמ' . 93-85 המאמר מנתח את התפתחות השינוי ביחסו של ממשל המנדט לעיתונות העברית והערבית בארץ בתקופה הנדונה , ואת התפתחות השיתוף בין הממשל לבין העיתונות באותה תקופה .

יד יצחק בן-צבי

משכנות שאננים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר