|
|
עמוד:212
של כוונות טובות כלפי תושבי הארץ הערבים . ניסיון מטולה נשאר אפיזודה מבודדת . חמשת הבתים שנבנו בקמרונות במתכונת הערבית היו לא רק יקרים אלא גם חדירים למים , והמתיישבים נאלצו לכסות את הגגות בחידוש מודרני מיובא : רעפי מרסיי . מאז פרשה זו נראה שהיישוב היהודי עלה על הדרך אל המודרניות . אין לומר בכך שלא היו ניסיונות יהודיים , בייחוד עד סוף שנות העשרים , להתייחס בארכיטקטורה לרוח המקום או להשתמש במוטיבים מזרחיים י ; אולם המשמעות של מחוות אלה בארכיטקטורה של היישוב הייתה שונה לחלוטין מאלה של הרגיונליזם הפטרנליסטי של המתכננים הבריטים . אלכסנדר ברוואלד , ( 1930-1877 ) המוכשר מבין האוריינטליסטים היהודים של שנות העשרים , כתב בזכותה של גישה רגיונליסטית המבוססת על הבנייה המקומית ( הערבית . ( כמה שונה האופן שבו הצדיק גישה זו מטיעוניו של אשבי הבריטי : ההופעה הזאת [ כלומר , הרגיונליזם ... [ נובעת מן ההשגה , כי הארכיטקטורה הארצית [ המקומית , [ היא שהתפתחה מתוך תנאי האקלים , תנאי החיים , וחומרי הבניין המצויים — מתוך ניסיון שנצבר במשך דורות .... המטרה העיקרית היא לבנות חדרים קרירים , מלאי אויר צח ומתחלף . האדריכל הערבי בונה חדרים גבוהים , קירות עבים ומסדר פתחים קטנים מיוחדים , אשר דרכם _פח ץ הרוח מעל לחלונות והדלתות . זהו טיעון טכני ביסודו : הבנייה המקומית מציעה פתרונות שימושיים . אין כאן התייחסות למשמעות התרבותית של הצורות המקומיות , גם לא התעמקות בתכנים של התרבות המקומית . אין בכך פלא : 'קהל היעד' של הארכיטקטורה היהודית היה בראש ובראשונה היישוב היהודי עצמו , והסגנון הארכיטקטוני נועד לשקף את שאיפותיו של היישוב . בעוד שהארכיטקטורה הרשמית של שלטונות המנדט הייתה ניסיון פטרנליסטי לעצב סמלים בעבור המדינה המנדטורית והתייחסה בעיקר לרוב הערבי של האוכלוסייה , האוריינטליזם אצל רבים מן הארכיטקטים היהודים בשנות העשרים נועד ליצור סגנון לאומי ליישוב בארץ ישראל . כך מסביר יוסף מינור , הארכיטקט של בית ביאליק בתל אביב , את העיסוק במוטיבים מזרחיים או מקומיים בארכיטקטורה של היישוב : ... אין ספק שכדאי גם לחקור בדרכי הבניין הפשוטים ותמימים של הערבים ולהסתגל לתכונות טבע . _pnn אולם ... נזכור שתעודתנו _, תעודת האדריכל האמן , המשתמש בכל החומר הרב הזה — להכשיר את התנאים ליצירה חדשה — הסגנון הלאומי האמנותי אשר שרשים לו בהווייתו של העם ואשר ישתקפו בו גם תכונות ארץ המולדת וגם רוח התרבות העברית המתחדשת . האוריינטליזם בארכיטקטורה של היישוב היה קשור אפוא בפיתוח סמלים של זהות יהודית . אפשר להשוותו במידה רבה לשימוש במוטיבים מזרחיים שהיה נפוץ למדי בבתי 30 א' ברוואלד , 'אמנות המולדת , ' מסחר ותעשיה , , 3 גיליון ג-ד 15 ) פברואר , ( 1925 עמ' 31 . 96-95 י' מינור , 'הסגנון _הארץ ישראלי באדריכלות , ' שם , עמ' 32 . 98-97 על התכנים השונים של אוריינטליזם באמנות ביישוב ואחר כך במדינת ישראל ראו אי הירשפלד , ? קדימה , על תפיסת המזרח בתרבות הישראלית , ' י' צלמונה ואחרים ( אוצרים , ( קדימה : המזרח באמנות ישראל : קטלוג תערוכה במוזאון ישראל , ירושלים תשנ"ח , עמי , 32-11 ( להלן : הירשפלד , 'קדימה , ( ' וכן מאמרים אחרים באותו כרך .
|
|