|
|
עמוד:193
תגובות בנימין הימן : צ'רלס רוברט אשבי ופטריק גדס בהרצאות ששמענו היו כמה חוטים מרתקים , וברצוני להמשיך ולטוות בכמה מהם . הרצאתו של פרופ' ריקוורט , אשר הוצבה בהקשר של ארץ ישראל המנדטורית , מעלה מיד לזיכרון את שמו של צ'רלס רוברט אשבי . הוא היה כמובן תומך נלהב של 'תנועת האומנויות והמלאכות , ' ועובדה זאת מביאה אותנו לכותרת המשנה של מושב זה , 'היסטוריציזם לעומת מודרניזם . ' תנועת האומנויות והמלאכות הייתה מושרשת במודע בעבר . הרעיון של גילדה של ימי הביניים קסם לאשבי , והוא ניסה ליצור מחדש גילדה כזאת בצ'יפינג קמפדן שבאנגליה . חזונו ושאיפתו להשיג מטרה זאת הלכה למעשה התחדשו עם בואו לארץ ישראל ב . 1918 הוא נמשך לסביבה האוריינטלית בצורתה הטרום מודרנית _, וראה אותה כאפשרות לחידוש האומנויות והמלאכות בצורה טהורה — לא כעניין של פולקלור בלבד אלא כבסיס לתחייה חברתית של החברה המקומית . בעיקר זו הערבית . בד בבד פיתח אשבי גישה ביקורתית ביותר כלפי הנוכחות היהודית בארץ ישראל , שסימלה בעבורו אותם היבטים של מודרניזם ותיעוש שהוא ראה בהם את היסודות השליליים של החיים המודרניים , שתנועת האמנויות והמלאכות ביקשה לתקנם . פטריק גדס שהה בארץ ישראל באותו זמן שאשבי עבד בה . הם הכירו האחד את השני מזה זמן רב , אך לא היו ידידים . בדומה לאשבי , גם גדס חיפש בעבר את חזונו לחברת העתיד . לגישתו , חקר העבר כתהליך דינמי היה חיוני להבנת ההווה , להגדרת הבעיות ובמיוחד למציאת היסודות החיוביים העולים ממנו , לשם תכנון ועידוד פיתוחם לקראת העתיד . גדס נדד בעולם עם תערוכה של תכנון ערים שהדגישה את ההצגה ואת הניתוח של ערים בעבר . אין בכך צירוף מקרים שתלמידו של גדס , לואיס ממפורד , ( Mumiord ) כתב את הספר הקלאסי 'העיר בהיסטוריה . ' גדס ראה את החברה _בארץ ישראל באופן מנוגד לחלוטין לזה של אשבי . כאשר התבונן בעברה , הוא לא התעכב על הרומנטיקה האוריינטלית אלא על הנוכחות היהודית העתיקה . ברעיון האלוהות האחת הוא ראה ביטוי לסינתיזה הקוסמית אותה חיפש במחשבתו ובמעשיו . העבר היהודי יחד עם ההתפתחות הדינמית של הציונות קסמו לגדס , והוא האמין שהציונות תגשים בארץ ישראל את חזונו שלו של תפיסה כוללנית וחובקת כול של החברה , ותשמש דוגמה לחברה האנושית בכללה . הן אשבי והן גדס השתמשו בעברה של ארץ ישראל ככדור בדולח שדרכו חזו את העתיד . מכיוון שנקטו הגדרות שונות של העבר הרלוונטי , הם הגיעו לחזונות שונים בדבר העתיד . תפיסותיהם ההיסטוריות שיקפו מעל לכול את דעותיהם הקדומות ואת האידאולוגיות שלהם , שהיה להן קשר מועט בלבד לעניינם של התושבים בארץ ישראל . ד"ר בנימין הימו — כתב עבודת דוקטור על מתכנני הערים הבריטים שעסקו בתכנונה של ארץ ישראל בתקופת המנדט ; British Planners in Paleslinc . 1918-1436
|
|